פרקליטו של השטן

האדם נמצא בפרדוקס תמידי
פרדוקס של הכרות , של ידיעות

מצד אחד
חייב כל אדם להטיל ספק
או לפחות לקחת בחשבון
שכל ידיעותיו , הכרותיו ואמונותיו
שגויות לחלוטין

מצד שני
חייב כל אדם לחיות כאילו כל אמונותיו הכרותיו וידיעותיו
אמת הן ואין עליהם עוררין

פרודקס זה הוא המתח בין הסובייקטיבי לאובייקטיבי
מתח שקיים בכל אדם
הרי כל אחד מאיתנו יודע מצויין שכל אמונותיו הן סובייקטיביות
אולם אין לו ברירה אלא להתייחס אליהן כאל אובייקטביות

ניקח לדוגמא אמונה באל
לאדם שמאמין בקיומו ( ולא , אני מרגיש את קיומו אינו הוכחה לכלום )
אין שום דרך לדעת האם האל קיים או לא קיים
ולכן אדם חייב להיות מסוגל לקחת בחשבון שהוא טועה
מצד שני חייב להתנהג האדם כאילו הייתה זאת אמת ודאית
שהרי ההחלטות צריכות להעשות בכל מקרה

באותו מידה
אדם שאינו מאמין בקיומו של האל
יכול בדרך כלל לקבל את זה שזולתו חושב אחרת
אולם הוא בוודאי אינו יכול לטעון שהלה צודק והוא עצמו טועה
הההכרה הסובייקטיבית שלו היא בהכרח אובייקטיבית בשבילו

:)