פרקליטו של השטן

שיוך
כבר הרבה זמן אני מנסה להבין את המשמעות של המילה הזאת
נניח לרגע שאני משייך אליי צעצוע , מכונית , בית
מה בעצם שייך לי בדברים האלו
מה זה אומר שהם שלי
בכל אחד מהדברים האלו השיוך הוא של המהות של אותו הדבר
בבית זאת ההגנה שאותה אני משייך לי . הגנה שמסופקת על ידי המרחב הסגור שלו
במכונית זה התנועה שאותה אני משייך אלי . היכולת לזוז ממקום למקום
בצעצוע זאת ההנאה שאני מפיק ממנו .

ובן אדם ?
מה זה אומר שמישהו שייך לי ?
מה בעצם אני משייך
את הגוף שלו ? בוודאי שלא
אין טעם בלשייך אלייך אדם מת נכון ?
את המחשבות שלו ? גם לא
אנחנו לא מסוגלים להרגיש מחשבות של האחר
ואין טעם לשייך משהו שאתה לא מרגיש

הדבר היחיד שאנחנו באמת רוצים לשייך אלינו
זה את הרצון של הזולת
ולא סתם רצון
אלא את החלק החופשי ברצון שלו
את החלק הבוחר
אנחנו רוצים שהוא לא יהיה חופשי יותר
שהוא יהיה שייך לנו
את המהות של האדם

אולם ברגע השיוך עצמו
כאשר הרצון הוא אינו חופשי יותר
כבר לא נשאר באדם שום דבר שהוא מהות
ומה שנשאר זהו כלי ריק

פעולת השיוך היא בעלת סתירה פנימית תמידית
היא משמידה את המהות של המשוייך
ובכך משמידה גם את עצמה

:)