חם חם חם או כמה חם.
הגיפ העמוס רותח נשק תחמושת לרוב מזון והרבה מתנות לאינדיאנים סליחה בדווים לא אידאנים.
אינדיאנים זה אמריקה פה זה מדבר סיני לא אמריקה אז סתם בדווים.
מתנות? לא חרוזי זכוכית לא וויסקי זול רק לחם צהלי פרוס מרגרינה מיובשת אבקת מרק . אבקת חלב
ואבקת ביצים אוצר בלום לשוכן מדבר.
יושב אני ומנהל משא ומתן נימרץ עם השייך הזק ןעב הזקן. מה אתה יכול לתת לי תמורת שישה ככרות לחם פרוס בני פחות משבוע ונקיים אפילו. חושב האיש מחשבה מעמיקה כזו." אתן לך שק ניירות עם חרא מהשטח של גדוד 9 . לא רוצה אני עונה מה אני צריך ניירות של אפסנאות ואפילו הם יבשים. לא. לא הוא משדלני במק שפתיים יש שם כמה ניירות שכתוב שם סודי ביותר כן כן בטח . למדת לקרוא בחודש שלא היינו פה? לא בחיית אללה הבאתי את הבת שלי במיוחד מאלכסנדריה היא לומדת שם מחשבת ישראל . כן שלחתי אותה במיוחד אולי היא תצליח להבין אותכם כי אני כבר התייאשתי.טייב אני אומר בפרץ טוב לב 2 ככרות תמורת הסודי ביותר טייב עונה לי 3 וגם מרגרינה יבשה אחת לחצנו יד.
היו אורחים בזמן האחרון כן היו עונה לי בחיוך ממזרי אצל עזיזאת וגם ישנו אצלו . וואלה אני אומר.
וואלה עונה. זה לא שווה איזה מרק עוף עם קניידלך? כן שווה אני עונה באדישות.
בדרך החוצה מהמאהל אנו רואים את פטימה נוהגת בכבשותיה למרחבי המדבר.
תני זיון מבקש מנשה הנהג בוקרה כשאהיה רחוקה מפה. עכשו מתעקש מנשה לאא עונה מה אתה רוצה שיהרגו אותנו . אבוי אם הזקן ידע. יא כלב יא ערס או ואבוי לך אם תגמור בפנים יא איבן שרמוטה זה מה שחסר לי שתכניס אותה להריון ולא יהיה מי שילך עם הכבשים. אמרתי לך אחמר כעסה פטימה על מנשה.
טוב הגענו לעזיזאת ידידנו וזה קבלנו במאור פנים אהלן אהלן אהלן יהלה יהלה שאג לעברנו כאילו אח אובד שחזר הייתי לו שו מה חדש? יעני משעמם עונה היו לך אורחים בזמן האחרון? שאלתיו.
אהה וואלה הערס הזקן כבר דיבר שרמיט אבו אל שרמיט.
ובאדן אני דוחק בו? יעני כולה 4 אנשי מודיען מצריים באו. אז נתתי להם קפה שאלו יש איזה בורקס בצד אז נתתי להם. כן גם רזלה נתתי להם. כן לשעה כן כן שילמו יפה. כן מנכיס שלהם אמרו ממשלה לא משתתפת בזה רק בשפיל ניירות לא בשפיל כייף.
טייב ומה רצו אהה הם רצו ניירות שכתוב עליהם סודי ביותר ומה עשיתה אהה עונה הלה שמרתי לך.
הם נותנים לירה מצרית כסף חרא לא שווה כלום דולרים שאתה מביא זה טוב. מזוייף אבל טוב אף אחד לא מרגיש. אייי שמעתי את מנשה מילל מה קרה אני צועק אליו השרמוטה הרביצה לי.
למה אני שואל באתי מאחור היא נבהלה ובעטה לי בין הרגלים.
פני עזיזאת אדמו מזעת חסר שליטה . למה מאחור צרח כשהצליח להסדיר נשימתו . למה? רק לי המקום הזה.
טייב תביא את הניירות נראה מה הם שווים נקש הלה באצבעו ובנו הביא שק מסוג הנהוג לארוז חשיש משובחכשהוא מלא ניירות ושפך את תוכנו על רצפת האוהל.
קרבתי את עששית הנפט לניירות והחילותי קורא. הרגשתי איך הדם אוזל מפני היו שם תוכניות הכור האטומי. מערך טילי יריחו . המסלולים המיועדים. נוסחאות קשר עם סוכנים בשטח האוייב.
התעשתתי ופלטתי באדישות אהה לא משהו. אבל אנחנו חברים הרבה זמן אז מה דעתך על שקית שוקו ושקית של מרק בטעם עוף וגם קילו שלם של סוכר קצת רטוב אבל שמיש.
מה אתה מדבר סמל בוזגלו זה סודות סודות ותדע לך שלא פקססתי את זה לאף אחד.
למה שאלתי מופתע קמעה.
למה? מה אתה רואה פה חשמל או פקס ובכלל עוד לא המציאו את הפקס אנחנו בשנת 1965 מה קורה לך.
נכון עניתי מבוייש לא חשבתי על זה שטרם הומצא הפקס ממש בורות טייב 10 ככרות לחם צהלי פרוס 3 שקי אורז גלון שמן בישול משומש ושקית צימוקים תמורת השק ורזללה.טייב משללה לחצנו ידיים .
העמסנו את רזללה על גלגל הספייר והפלגנו משם בענן אבק נסענו במדבר עד רדת החשכה. לפתע ראינו שלוש יפיפיות בבגדים מינמליים עוצרות טרמפ. נו באמצע המדבר עוצרים טרמפים מי יעבור פה אני שואל אותן בפליאה? עובדה עונות . מה עובדה ? אני שואל .עובדה שאתם עברתם. לא ?
אני מנסה להפעיל את מוחי בצורה מסודרת בחום האיום ומתייאש. טוב אני אומר להם . חובט בעכוזה של רזללה ומסנן בניב מקומי יאללה רוחי עימשי בחזרה הבייתה ותגידי שלא השתמשנו ואנחנו שומרים לפעם הבאה . רזללה יורדת מהגיפ תוך השמעת קללות נימרצות כלפי. ואנו מארגנים מקום בגיפ הצר לשלושת הדוגמניות שמצאנו במדבר.
לאן נשמות שלי אני שואל אותן במתק שפתיים פה פה לחוף הים. יש ים? אני שואל בתדהמה . יש יש עונה הבלונדינית המדהימה.יש לכן בגד ים אני שואל בתמימותי. בשביל מה ? נדהמות הן מהשאלה.
את יודעת בשביל להכנס למים אני מגמגם ומסמיק. אנחנו אנחנו אנחנו לא צריכות בגד ים בשביל להכנס למים . למה מי יראה אותנו פה?
ולפתע הכל נראה לי הגיוני כל כך הכל ברור . אם אפשר למצוא את תוכניות הכור האטומי ומערך טילי יריחו באמצע המדבר אז למה לא הגיוני למצוא שלוש דוגמניות עירומות בין גלי ים באמצע המדבר הלוהט. באמת למה לא. נו ואני כבר חשבתי שאני סתם מסטול. והנה לא שהרי הכל כל כך הגיוני.
כן כן כל כך הגיוני . רק חבל שד"ר ילנה היפה לא איתי כאן הייתי מוכר את הגיפ הצבאי בעבור חברתה
לפני 16 שנים. 25 ביוני 2008 בשעה 11:53