והגשם הראשון ירד והרטיב הכל.
ראיתיה שם במעלה השביל המוביל אל הכפר .הכפר המוקף בשיחי צבר.
שמעתי את קריאת המואזין עת קרבתי אליה ושמלתה הרטובה הדוקה לגופה התמיר.
קירבתי שפתי לשפתיה לנשקה ובאחת נעלמה.
וכך אהבתיה בקיץ ואהבתיה בחורף והשנים חלפו .
הגדיל האל הטוב לעשות עימי ועסקי גדלו ואוניותי הרבות משייטות במרחבי הים.
אך מעולם לא שכחתיה ואהבתי אותה בקיץ ואהבתי אותה בחורף . זכרתי איך אמרה לי
איך נהיה ביחד ועמינו הורגים האחד בשני במרץ רב והדם זורם כמים.
איך נביט האחד בעיני השני בעת הרג ברחובות?
וכעת זקנתי יושב אני במרומי הר ומביט באוניות המשייטות אל מול חוף ריווירה צרפתית בחצרו של מלון הדור והערב יורד ולפתע ראיתיה שם במעלה השביל ועיננו ניפגשו כן כן ניפגשנו במבט וכאילו השנים עצרו מלכת ולא נתנו אותותיהם בה .
חיבקתיה חזק נשאר ביחד שחתי לה. כן ענתה שאחרים ישחו בפוליטיקה חבל על השנים שהיפסדנו.
נעשה שיחות שלום? שאלתי בצחוק . לא. לא. שאחרים יבזבזו זמנם לנו יש הרבה חסר להשלים.
וכך אהבתיה בקיף ואהבתיה בחורף והיא החזירה לי אהבתה בקיץ בחורף בסתו ובאביב.
וכך עלינו על החומה הגדולה הנפנו את דגל הפטישים המוצלבים והבטנו אל חציו המואר של הירח הטוב וההמון שלפני החומה הריע ושאג והלהקה ניגנה את הניגון האלוהי ועלינו השמיימה בסערה
לפני 16 שנים. 29 בספטמבר 2008 בשעה 8:11