טיסת לילה לאין

וביום ההוא עמדתי על הר גבוה משקיף לגיא צלמוות עת התקבצו צבאות הגריפין המשתולל אל מול איחוד הממדוחים ובני בריתם האזלגים . דממה ירדה על ארץ
מלחמה לנו בשזאם הנורא מה לכם שתלחמו בנו .
הבה נתאחד ונמגר סופית את הרע בעולם בכוחינו העצום.
אני הטוב אתם הרוע הרשע והזדון הרעמתי בקולי . התאספתם פה והיום יעשה מעשה
היום ינסה העולם להפריד שנית את הרע מהטוב כפי שהיה לפני החטא הקדמון.
שאגה מחרישת אזנים עלתה מההמון העצום שאגת פחד מהולה בהפתעה וזעם אין אונים.
והצבא העצום פנה אלי והסתער באחת לעבר ההר .
בעניים רושפות ומלתעות רוטטות כבר הריחו את דמי.
הרמתי ידי למרומים ושאגתי כלפי ההמון המסתער
אנוכי השזאם פאר הבריאה נזר היקום . אני סגנו של הבורא אני שליחו אני האחד.
ואתם שבויי ואקח אותם לעבודות פרך במרחבים העצומים של איזורי הספר הנוראים שם אדי הגופרית יבקעו את ראותיכם המעות שם יתליף בכם השוט הגלקטי על כל הפרת משמעת פעוטה הנני עליכם שוכבי זכור משתינים בקיר.
נהמה איומה עלתה מהגיא את הסתער האספסוף הארור לכיווני.
שלפתי את חרב המגמה ודאיתי לעברם ובעודי משסף גרונם בחרב המתהפכת זרם דמם השחור במורד העמק בואך ים אודסה והיה הים לשחור משחור מדמם המפעפע וערמות הגריפינים הממדוחים והאזלגם הולכות וגדלות ואני מזנב בנסוגים בבהלתם ואין מנוס מחרבי
כי נחוש הנני להמעיט את הרע בעולם
כי ניסה האדם הקדמון להפריד את הרע מהטוב עת נפלו הכדים ולא הספיק עד כניסת השבת והמשיך וזעם הבורא וחרה אף האל והפיל את הכדים כולם והתפשט הרוע בעולם.
והשזאם יפריד את הרע מהטוב ועולם חדש יקום והשמש החמימה תזרח ולא יהיה פחד בעולם כי אני השזאם