טיסת לילה לאין

כן הייתי שם נסעתי לטרנסילבניה האפלה מקום שם אני מרגיש את דמי זורם
כן כן שם נימצא העולם האמיתי
אז נסעתי כך ברכבת הלילה הקרון היה ריק ואני נימנמתי כך ובין נים לנים ראיתי לפתע מישהי מתיישבת לידי התרחקתי לכיוון החלון והיא ניצמדה אלי. הצצתי בה וראיתי צועניה שחורת עין גוחנת לעברי גניחה עלתה מפיה אני שלך הלילה לחשה לי. למה רק הלילה עניתי לה בניב מקומי עתיק בו השתמשה . עיניה אורו אתה מדבר ציגנית עתיקה? שאלה בתימהון
כן עניתי אני דובר את כל הניבים המקומיים של טרנסילבניה וסביבתה.
אבל למה רק לילה אחד ? אני פה להרבה זמן אוהו אוהו התלהבנ הצועניה זה אושר גדול .אושר ממש גדול אמרה לי. אעשה אותך מאושר. איך ? תהיתי בקול או נרוץ עירומים בשלג שביער הסבוך ענתה בלחש מפתה. נכנס למערות עמוקות ונפריע מנוחת המתים והעטלפים השומרים עליהם.הוסיפה וקולה גבר.
נחפש רוזנים ערפדים ונציק להם נאיר עליהם בנרות נשמה והם יברחו בבהלה.
ומה יקרה אם לא יבהלו וינוסו?
או זה רע מאד אמרה הם מסוכנים וגם צמאים מאד. כן כן אוהבים דם אדם הסוטים הללו.
טוב בואי ניראה מה יקרה וכך ירדנו בתחנת הרכבת שאחרי מעבר הפרידל הידוע חלפנו על פני סיניה המסתורית האפלה והשקט מחריש אוזנים רק קול צעדנו הבוטש בשלג העמוק נישמע
וכך ניכנסנו ליער עבות מיד נעמד מולנו דב ענק ומאיים העפתי לו סטירה איומה והנבז ברח ביללות כאב אתה טוב שיבחה אותי זרמנולה אהובתי החדשה ועיניה ברקו. ניצמדה אלי ולחשה אנחנו צוות לא יוכלו עלינו. זאת עוד ניראה בהמשך עניתי והרגשתי זיעה קרה גולשת מעורפי עד לישבתי הקפוא.
וכך אנו פוסעים בזהירות רבה במעבה היער החשוך וקולות נישמעים סביבנו יללות צווחות גניחות חלקם של חיות ניטרפות וחלקם של נשמות מעונות ששערי השמים סגורים בפניהם והן מסתובבות ביערות העד של טרנסילבניה ומחפשות גואל.
מידי פעם חשנו כאילו איזה יצור עומד לידינו ואפילו נוגע בנו בריפרוף.
ריח סכנה עמד באוויר ולפתע הגענו לקרחת יער ענקית ובתוכה טירה גדולה וחשוכה
קרבנו לטירה שהייתה בנויה אבן מקומית שחורה והרגשנו את החום הניפלט מהאבני קירות החומה שהקיפה את הטירה
זרמנולה ניגשה בבטחון לער הענק ופתחה אותו בקלילות. כבר היית פה פעם ? שאלתי לא ענתה פשוט כל הטירות פה אותו הדבר ומי גר בהן הקשתי ושאלתי מי גר? הגיבה בחוסר סבלנות גרים פה שוכני השאול אלו שקיבלו עונשם על מעשיהם הנוראים בעולמינו ונידונו לשהייה של אלפי שנים בכייף הקלע ואילו השערים דרכם הם מגיעים לצורך תיקון בטרם שובם לאש האיומה בכייף הקלע נקווה שאין פה אף אחד הוסיפה ברעד.
פתחנו גם את דלת הכניסה ומיד נידלקו אלפי נרות שעווה גדולים והיינו במרכז אולם ענק כאשר מקיפים אותנו מכל עבר יצורים איומים למראה דם נוטף מהם וריר נוזל מבעד לשיניהם חסרות החניכיים שאגה איומה עלתה מגרונם המעונה


רוצים את ההמשך? רק תגידו