יש לי חבר שגדלנו יחד בשכונה.
אני רציתי להיות משהו אז הייתי תלמיד טוב לימים נהייתי לפרופסור מכובד למדעי הפיזיקה העל חושית .מה שידוע כתורת המונדות מיסודו של הפרופ לייבניץ
זקו נהיה קבלן בנין עתיר הון כלומר כשלון מוחלט לדעת הוריו
ישבנו על הבר הרגשנו סחה דפקנו שם קולה וקינלי וסודה וגם מיץ תפוזים עד שהראש היה מסודר על הכייף כפק
ואז זקו משך שחטה מהסיגר הריחני אותו החזיק בין שפתיו שלח מבט מהורהר בענן העשן ואמר.
אני רוצה לספר לך סיפור מה שקרה לי כשהייתי עוד נהג משאית. מקרה שגרם לי לפרוש מהנהיגה ולהיות קבלן בנין.
ובכן אמר זקו ונשען לאחור עת עצם עניו סיפור שהיה כך היה.
יום אחד התקשרו אלי והזמינו אותי לעשות הובלה מצפת לטבריה מאתר בניה הגעתי למקום ומנהל העבודה נבח לעברי.
חפרנו פה הבוקר ומצאנו את הבור הזה כך אותו לכנרת וזרוק אותו לים אמרתי בסדר
ואכן מנוף גדול הרים את הבור הגדול והניחו מעדנות על המשאית קשרתי את הבור והתחלתי נוסע לכיוון הכנרת.
בדרך נטתה המשאית וחישבה להתהפך מיד קפצתי ממנה אבל הבור נפל מהמשאית הגדולה שלי.
לאחר שנפל הבור בגלל השיפוע נפלה המשאית לבור ונעלמה בתחתיתו.
אמר זקו ונדם.
לאחר מספר דקות של מחשבה מעמיקה הפנתי פני אליו ושאלתיו וואללה??
וואללה ענה
לפני 18 שנים. 14 באוגוסט 2006 בשעה 7:34