טיסת לילה לאין

ויהלך השזם וידאה בשמי ארץ וחרבו שלופה ודגלו דרוך ויראה את הגריפין משתולל בינות לכדים והמה הכדים שורות שורות ימים רבים רבים ובהם ארוז הטוב ובאחרים הרע ומעולם לא יתערבבו
כי הפריד הבורא בין הטוב והרע למנוע קללת הרע בטוב.
והנה הגריפין בהשתוללותו הפך בכדים ושיבר אחדים מהם מהטוב ומהרע והתערבבו בינהם
עט השזם על הגריפין המשתולל ושיסף את גרונו במכת חרב השלופה בידו היא חרב האופל.
וניגר דם הגריפין על האדמה ולא ניספג כי סירבה האדמה לקבלו אליה כי מקולל היה.
ובא השזם ואמר אני אתקן את אשר קרה ואפריד את הטוב מהרע ולא היגיד לבורא עולם מאומה.כי אמר לעצמו אני השזם ואין מלבדי
והדבר היה בערבו של היום החמישי לבריאה
ועבד השזם וטרח ולא סיים עד מועד כניסת היום השביעי וראהו הבורא עובד ביום השבתון ויחר אפו מאד וישאג שאגה איומה אשר זעזעה עולם כולו מכף הקלע ועד הים האחרון.
וישקשקו הכדים שנותרו עומדים לאחר השתולותו של הגריפין המטורףויפלו ויתערבב הטוב והרע לחלוטין.ויבוא כל הרוע והרשע לעולם כי שרא השזם בבורא ואמר אני ואפסי ולא ידע כי מחוייב הוא לבוראו.
ויברח השזם לסוף מדבר הקרח עד הוא מקום כף הקלע ויתחבא שם ימים רבים רבים עד יעבור זעם
וירדה בת קול וקוננה הו בורא אנא אנו באים עד בוא משיח צידקנו