שלחתי את ההצעה שלי לכמה גברים בכלוב. בהתחלה כולם חושבים שזה מגניב ללכת מכות על תקן של משחק מקדים. אחר כך כשאני מתחילה לדון בפרטים הטכניים, הרוב נעלמים. אחד אפילו טרח לכתוב לי שהוא לא יאחל לי כל טוב, כי זה מה שאני איחלתי לו וזו ברכה מתנשאת. נו, באמת. תגיד שאתה לא בעסק, חייה ותן לחיות וכבד את ההעדפות של הזולת. למה לגלות כזו צרות מוחין?
בעבודה זה היה יכול להיות לי קל יותר. יש שם הרבה חבר'ה חזקים שמתאמנים ברצינות. חלק מהם נראים ממש טוב והם גם בעלי אישיות מורכבת. אבל הם יודעים שהיה לי רומן עם הבוס ולכן שומרים ממני מרחק, כדי לא להסתבך איתו.
מה שקורה פה זה סיפור אחר. חוץ מבחורה (!) אחת שלא ברור לי אם היתה רצינית, ההצעות שקיבלתי ניסו למשוך אותי לכוון הרומנטי. "בואי נדבר על ספרות" , מה את חושבת על "האחים קרמזוב", והכי משפיל "אולי תקראי קצת את כתבי לייבניץ". הציטוט האחרון בא ממישהו שחשב שאם אקרא פילוסופיה המוח שלי יהרס, אז הוא הוסיף את המילה קצת. למזלו נשארנו רק בוירטואליה, אחרת הייתי עושה לו שיפוץ כללי. מניאק.
מכות כמו שצריך לא אקבל פה. מישהו מתנדב לשלוח לי זר פרחים?
(מישהו, לא מישהי)
לפני 14 שנים. 17 בינואר 2010 בשעה 8:42
