אוהבת שירה.

בפוסט הקודם כתבתי "יגיעו" במקום "תגענה".
עכשיו אפשר להטיח בי כי העברית שבפי מקומה בשוק, שאני נשמעת כפרחה, שאבשלום קור מתהפך בקברו (אופס, הוא בחיים?), שעברית קשה שפה.

מה יהיה עכשיו? אלה שמקפידים על עברית שמעידה על עושר לשוני ועל חשיבה של ממש יצנזרו אותי. אזכה לקיתונות של התעלמות ואשאר כאן בודדה, ללא תגובות וללא הודעות אדומות. אהיה ערירית כערער במדבר. מוטב לי כבר להתנסח כך שאובן על ידי חובבי הלעז, מאחר וטהרני העברית ינדוני. אם כן, אהיה ערירית כג'וניפרוס אוקסיסדרוס במדבר, לא פחות.

מחשבה מבעיתה לא פחות מנקרת בשולי גולגלתי. זרם ההודעות לא יפחת, צפחת השמן לא תחדל, והמבוע יעלה על גדותיו. אולי עבור המגיב הממוצע (ועבור המציע הממוגב) אין כל עניין בכתוב, אלא רק בישבני החיוור. עבורו, יגיעו או תגענה, היינו הך.

תודה לנחמדה שתיקנה אותי בהודעה פרטית.
להגנתי אומר כי:
1. הייתי עייפה.
2. עולה חדשה, מותר לי.
3. זו לא אני, החתול לחץ על מקשי המקלדת.
4. אני בלונדינית, מותר לי.