לשכנים שלי יש ילדה מקסימה. היא עוד לא בת חמש, פצפונת כזו, חמודה נורא. הרבה פעמים היא באה אלי ואנחנו יושבות ומדברות. אפילו לימדתי אותה לקרא (ואז חטפתי צעקות מאביה המגעיל, שטען שזה איום ונורא מבחינה חינוכית. אדיוט). אני מכינה לה שוקו ומדברת איתה על החיים, עד כמה שהיא מסוגלת להבין, או יותר נכון, עד כמה שאני מסוגלת להבין כי היא חכמה בטירוף.
מאז שנולד לה אח היא מבקרת אותי יותר, נראה לי שהיא אינה זוכה להרבה תשומת לב בבית.
היא שאלה אותי כמה שאלות על יציאת מצריים ואני חייבת להודות שלא ידעתי לענות. כדי לא לצאת מפגרת בעיניה, אני זקוקה לעזרה:
1. מכת בכורות. למה בכורות ולא בכורים? הרי ה' הרג את הבנים.
2. מכת צפרדע ומכת כינים. למה צפרדע ביחיד וכינים ברבים?
3. למה קנידלך הם כשרים לפסח? הקמח אמנם הוא קמח מצה, אך האם זה לא מחמיץ בזמן ההכנה?
4. למה אוכלים כרפס?
5. אם האויב של אויבי הוא ידידי, אז האויב של האויב של האויב, הוא אויב. עניין של זוגי ואי-זוגי. למה בחד גדיא יש עשרה "גיבורים"? האם זה לא אומר שאלוהים הוא בצד של החתול ולא של הגדי?
כל עזרה תתקבל בברכה.
לפני 14 שנים. 3 באפריל 2010 בשעה 23:52
