ירדתי ללבנוני.
טוב, אסייג את דבריי, זה לא נשמע כמו שהתכוונתי.
זה לא ש"ירדתי" לאדם שצבע עורו מעיד על מחסור פיגמנטים.
התכוונתי לבנוני בחולם, יוצא לבנון.
ובמילה ירדתי התכוונתי לירידה במדרגות. נו באמת, סוטים.
אז ירדתי ללבנוני וביקשתי ממנו שיטחן לי קפה דק-דק, לבישול, ושיתן לי גם 50 גרם קרדמון. ניסיתי קודם לכן לבקש את התבלין הזה בשפה המקומית, אבל הוא בקושי מסתדר איתה. אז ניסיתי באנגלית. כולם יודעים אנגלית, לא? אז זהו, שלא.
אז אמרתי לו שאני אצייר לו את התבלין. זו היתה שגיאה מצידי.
ניסיתם פעם לצייר תבלין? רוב רובם נופלים לאחת משלוש קטגוריות:
או כדורים קטנים, או עלים מוזרים, או פולים מאורכים.
לקרדמון יש פולים מאורכים ואני ציירתי לו מין טיפה מאורכת ומחודדת בשני קצותיה.
הוא הביט בי בחוסר הבנה.
נזכרתי כי במבט מקרוב יש על מעטפת הקרדמון כמה פסי אורך, והוספתי אותם לציור, הפעם בלחץ עדין מאד של העפרון. הלבנוני צעק "אמג'ד"ו ומישהו יצא ממחסן החנות.
כנראה קרוב משפחה. הם דיברו ביניהם בערבית, אז כמעט שלא הבנתי מילה.
היה ברור כי הלבנוני מתייעץ ומנסה להבין מה אני רוצה. בשלב כלשהו הוא הראה לאמג'ד את השרטוט הנאיבי שלי. עיניו של אמג'ד התרחבו בתדהמה ולאחר מכן הוא החל לצחוק. את המשפט שהוא אמר הבנתי בעצמי, ללא צורך במתורגמן:
הד'א מוש בהאר, יא אהבל, הד'א קוס. היאה שרמוטה.
אספתי את שרידי גאוותי, ויתרתי על התבלין ורכשתי רק קפה.
התחשק לי לשבור לאותו אמג'ד את הראש, אך אני לא אמורה לחולל מהומות מסוג זה.
שעה מאוחר יותר מצלצל אלי נומי, צוהל כחזרזיר בבוץ.
שאלתי אותו איך קוראים לתבלין הזה והוא אמר כי בעברית זה הל, בערבית היל.
יפה, כוסאמו ההיל הזה. הוציא אותי שרמוטה.
לפני 14 שנים. 30 ביוני 2010 בשעה 12:49
