קוגיטו - ארגו סומסום.
אבן נייר ומספריים, המנצח בין השניים.
אחת, שתיים, ושל.... רגע, מה זה השלוש הזה? לא היו רק שניים?
"לתת עין במשהו" בעברית משמע לחמוד. אם נתתי עיני בבגד יפה, משמע שאני רוצה אותו.
אם כך, מדוע "נותן עינו בכוס" משמעו שיכור ולא שיכור-בפוטנציה?
אולי כי זוהי משאלה שקל להגשימה.
בזמן רכיבה על אופנוע ב-130 קמ"ש, לא מומלץ להתעטש.
הלילה היה לי משעמם. ביליתי חלק ממנו במקום בו הייתה טלוויזיה, מכשיר שאני לא מתקרבת אליו.
כדי לא להרגיש נורא, חיטטתי בסרטי די.וי.די שהיו במקום ומצאתי אחד.
"לילות לבנים" עם מיכאיל ברישניקוב. אז ראיתי.
אנטי-קומוניסטי ופרו-בלט, לא יכול להיות טוב מכך.
וברישניקוב גורם לניוטון לאכול את כובעו לגבי חוק הגרביטציה. הבחור פשוט עף באוויר.
אמא: מירחי שומן אווז על החזה, התעטפי במגבת והתכסי בפוך. לעסי שן שום ולכי לישון. לילה שלם - ואת מחלימה.
אני: תודה אמא, אני מעדיפה להיות חולה.
" הספר הקטן" סלדן אדוארדס. ערבוב של "העולם לפי גארפ", "אשתו של הנוסע בזמן" ו "פורסט גאמפ".
אני לא מבינה למה המשכתי לקרא עד הסוף למרות שחשבתי כך כבר אחרי 100 עמודים.
מישהו קרא את הרומן האבוד שמצאו בעזבונה של לאה גולדברג? רק התחלתי וטרם גיבשתי דעה.
סליחה על הבלגן. זו רק הצצה למחשבותיי הפזורות. בעתיד אשתדל לכתוב ולהתנהג יפה.
לפני 14 שנים. 11 בספטמבר 2010 בשעה 4:21
