אז סיכמנו שלא מזכירים מילים כמו חלווה ונוטלה.
חושבים בריא, פלוס מינוס, ומצמצמים צריכת סוכרים.
הנה ההתמכרות החדשה שלי.
קלה לביצוע, בריאה וטעימה. אם אני יכולה, כל אחד יכול.
לוקחים חזה הודו, יש לו צורת פרפר ענקי. אני בדרך כלל משתמשת בחצי פרפר.
זורים עליו פפריקה מתוקה, פלפל שחור, מעט מלח וקצת אורגנו-טימין-מיורן,
כך שיהיה מצופה קלות.
מכניסים לשקית נילון (נקיה, יא מגעילים) מוסיפים שתי כפות שמן (דווקא לא שמן זית. עדיף שמן תירס או קולה) וממזמזים את הנתח כך שיצופה בשמן.
עדיף שבשקית לא יהיה אויר (לוקח חמש שניות לביצוע).
משאירים את השקית הסגורה במקרר ללילה שלם.
מחממים תנור ל-240 מעלות. שמים את החזה (ללא השקית) בתבנית מתכת,
אופים 25 דקות. מכבים התנור. משאירים בתנור סגור עוד זמן מה,
עד שלא יהיה חם, רק חמים (נגיד, שעתיים).
פורסים בסכין ללא זיזים בניצב לכוון הסיבים.
ההמשך: לחם טרי, מיונז, חרדל, עלה חסה ירקרק, הפסטרמה הטריה.
חיוך.
למתנגדי הפחמימות: לאכול as is. תענוג צרוך.
לשכחנים:
חזה הודו, מתובל ומשומן. השריה. 25 דקות בתנור חם. זהו.
לפני 14 שנים. 25 בספטמבר 2010 בשעה 4:45