ההתאקלמות לא קלה, על אף החיוך האווילי שמרוח לי על הפרצוף.
שמחה, מרוצה, אבל נמצאת באובדן אוריינטציה.
הדברים הגדולים שהבאתי טרם נפרקו, שעתם תבוא כשאמצא דירה.
הדברים הקטנים והיומיומיים מעטרים את החדר שקיבלתי לעת עתה.
לא מפואר, לא ממש בית, אבל הכי קרוב לעבודה. גם זה משהו.
החזאי משמיע איומים משעשעים על גל חום שיגיע מחרתיים, שיזדיין.
בעצם - שיזדיינו שניהם, החזאי וגל החום.
המקרר שבחדר זועק בריקנותו. חלב, חמאה, לחם (כן, במקרר), גבינה לבנה.
שני תפוחים ובקבוק יין לבן סוגרים את התמונה.
*** להבהרה, אני לא שותה יין לבן. זה רק למקרי חרום ***
אז זה לא בית, אבל איך אמר ריה"ל בשפה יומיומית?
"עדיף לראות את המחומצנות והמשופמות של הרצליה מאשר להתעלס עם יפהפיות פאריז".
וחוץ מזה? בואו נראה.
ניידות - מודי האופנוע בדרכו ארצה. האופניים כבר כאן, והעבודה נתנה לי ארבעה גלגלים בצורת מזדה.
כלכלה - החל מהחודש המשכורת תגדל באופן משמעותי. העבודה תהיה אותו דבר, אולי יותר קלה, ואקבל יותר כסף. לישעיהו היה משהו לאמר על כך, בסגנון של "למה תשקלו לחם בלא כסף ויגיעכם בלא לשבעה"
*** להבהרה, אם ציטטתי לא נכון, גם ישעיהו יכול להזדיין ***
חיי חברה - אם ארצה לפגוש את כל האנשים שאני רוצה לפגוש, אצטרך להקדיש לכך 18 שעות ביממה. כנראה שאתחיל מאלה שגרים קרוב (סליחה, צפוניות חמודות) ואחר כך אתפשט לפריפריה.
ציבור - תמיד החילונים אומרים שהחמסינים של ימי-כיפור באים כי אלוהים שונא את הדתיים. אז הנה, צפוי חמסין ביום רביעי. לאלוהים יש מה להגיד על הטקסים של השמאל.
רעננה - הגעתי כדי להחליט במקום אם חומוס או פלאפל. סיימתי בקפה בפארק. נפלאות דרכי האלוהים.
יתושים - שיזדיינו יחד עם החזאי. הם לא חסרו לי בחו"ל, וכמעט שכחתי מהם.
הכלוב - נחמד שחזר לחיים.
אוכלוסיה - יש ערסים ופרחות בכל מקום. השינוי מבחינתי שכאן הם שעירים יותר והן צבועות לגוונים בלתי אפשריים.
*** להבהרה, משתמשים במי חמצן ובבלונדר ***
התחלתי לכתוב באריכות. אולי באריכות יתר.
כנראה שזה בא לחפות על מצוקה פנימית כלשהי.
למישהו יש יין לבן לשטוף את המועקה?
לפני 14 שנים. 18 באוקטובר 2010 בשעה 19:22
