מרגיז אותי הבחור הזה, מתחשב בך.
כלומר זהו הניק שלו.
כתבתי כי אהפוך לילדה טובה, והוא כתב בתגובה שלא אצליח.
לא זו בלבד, הוא אמר שהוא בטוח כי עד יום חמישי אשבר ואחזור לסורי.
אז מה מרגיז? זה שהוא צדק.
יום שני אחרי הצהריים. אני (בפוזה הכי חביבה שלי) נמצאת בהוד השרון תוך הבטחה לעצמי שאני לא נכנסת לבלאגנים.
כדי לגבות את ההבטחה ולאלץ את עצמי לנהוג כשורה, הבאתי עזר כנגדי - ילדה מקסימה בת חמש חמושה בבלון.
מדובר בילדה שאני מאד מחבבת, ושמאד התגעגעתי אליה כשהייתי רחוקה. חשבתי שנוכל לבלות ביחד, לאכול גלידה, להתנדנד על נדנדה בגן ציבורי, כאלה דברים. כאמור, אפילו הבאתי לה בלון.
נכנסנו לחנות ספרים וקניתי לה שני ספרי ילדים, אחד חביב ואחד נהדר.
אכלנו גלידה כמתבקש מאליו. מדדנו כובעים בחנות של טיילים והתפוצצנו מצחוק. קניתי שמונה בקבוקי יין בחנות משקאות בדרך רמתיים.
התחנה הבאה היתה אמורה להיות האוטו שלי, כי הבקבוקים היו כבדים.
החזקתי ארגז של שישה ועוד שני בקבוקים בשקית, בנוסף התיק שלי, התיק של פיצפונת, שקית מחנות הספרים ו... את היד של פיצפונת. לה עצמה החיים היו קלים יותר. בידה הימנית היא החזיקה בשמאלי, בשמאלה הבלון (שהתעקש לברוח כל חמש דקות).
עמדנו ברמזור בדרך רמתיים וכשהוא התחלף לירוק התחלנו לחצות. פתאום מגיע האדיוט התורן, עושה סיבוב פרסה בצומת ומתעלם מאיתנו. הוא הופיע מצידה של פיצפונת והייתי צריכה למשוך אותה אחורה באגרסיביות כדי למנוע ממנו לדרוס אותה.
הסיבוב שלו היה רחב מדי והוא נאלץ להאט לשניה ולתקן את זוית הגלגלים, כי הוא התקרב מאד למדרכה. אך הוא לא עצר! כמעט דרס ילדה, ולרגע לא עולה בדעתו לעצור ולהתנצל. הנחתי הכל על המדרכה, שלפתי בקבוק אחד מהארגז, והטחתי אותו בשמשה האחורית של המניאק. הבקבוק התנפץ, השמשה לא.
מה שכן, האדיוט כל כך התבלבל מהבום ששמע, עד שנתקע במדרכה ופגע במעקה בטיחות בצד. מגיע לו.
ביום רגיל הייתי סוגרת מרחק, שולפת אותו מהרכב ומסבירה לו את דעתי עליו, אך ליד פיצפונת אני מתנהגת יפה. למעשה, אני תמיד מתנהגת יפה, הבטחתי.
אז מה נשבר?
1. מעקה בטיחות.
2. פנס קדמי.
3. ההבטחה שלי להתנהג ביישוב הדעת.
4. Mouton Cadet / Bordeaux 2007/ Baron Philippe de Rothschild
הבלון נשאר שלם.
צדק "מתחשב בך", אכן צדק לגמרי.
אבל מהיום, אני ילדה טובה.
לפני 14 שנים. 26 באוקטובר 2010 בשעה 13:18