סופשבוע נעים אורח/ת
עכשיו בכלוב

אוהבת שירה.

לפני 13 שנים. 4 בדצמבר 2010 בשעה 21:31

הבוס של הבוס שלי מסתובב עם פנס בעין.
למרבה הצער, אנשים רבים מכירים אותו והפנס הזה מושך תשומת לב אדירה.
לא רק שהוא איש מוכר מאד, הוא הפך לסלבריטי ממש לאחרונה והתקשורת רודפת אחריו. מכאן שפנס בעין אינו רק פנס בעין, הוא סמרטוט אדום עבור העיתונאים שמשחרים לפיתחו.
טוב, שיתמודד כמו גדול, הוא עבר דברים קשים יותר מאשר להדוף חרושת שמועות על פנס קטן. אני סומכת עליו.

הייתי אצלו בשיחת מצב. אנחנו מכירים כבר הרבה שנים, אך הסטטוס היחסי שלנו השתנה, והדבר מצריך שיחה, לפחות בשביל הפרוטוקול. הוא התחיל לשאול אותי מה אני חושבת על המשך עבודתי, על קידום, על האוירה ביחידה, אך לא התחשק לי להרחיב על כך. הודעתי בלקוניות כי טוב לי במקומי, ואני מסרבת להצעת הקידום שהגיש לי קודמו בתפקיד. מכאן השיחה הפכה למקצועית יותר ודיברנו על נושאים טכניים הקשורים לעבודה. לי ולו יש חילוקי דיעות רבים, ולא שמתי מחסום לפי כדי לזכות בליטוף על הראש. חלקתי על כמה מתפיסותיו ויכול להיות כי הצלחתי לשכנע אותו בכמה דברים, ימים יגידו.

ישבנו קרוב, קרוב מאד. הרחתי את האפטר-שייב שלו, ואת תרסיס המנטה שהוא משתמש בו לפני שיחה קרובה. הייתי קצת קרובה מדי... בקלות הייתי יכולה לשלוח יד ולגעת בלחיו...

ואז הגענו לנקודת מחלוקת רצינית. הוא חביב על פוליטיקאים וסבור כי הם יתנו לו יד חופשית לפעול באופן מקצועי, ללא השלכות פוליטיות וללא שיקולים זרים.
אני משוכנעת כי אין זה כך וכי המערכת הפוליטית עתידה להצר את צעדיו ולהערים קשיים על שמאל ו-(בעיקר) על ימין, וכי כמה תוכניות גרנדיוזיות צריכות להיגנז כי השר הממונה לא ייתן להן להמריא וחבל להשקיע בהן זמן וכסף.
הוא חלק עלי, ובשלב מסויים אמר: "מה את מבינה בזה? הרי את בעצמך, את שיק..." הוא לא סיים את המשפט, היד שלי פגשה את פניו בסטירה זריזה לעצם שמתחת לעין. אף אחד לא יקרא לי שיקסע, אף אחד!
נכון, אני לא נראית יהודיה, אך לא אסכים לספוג עלבון על כך מאף אחד, אפילו לא מהבוס הגדול. שיקסע? סטירה בעין!

הוא היה המום. לקח לו כמה רגעים לארגן את עצמו ולהתאפס, ורק אז הוא ביקש, לא בלי חשש, להשלים את המשפט: "את בעצמך שיקללת נתונים קודמים והגעת למסקנה ההפוכה". שיקללת, לא שיקסע. המממממ... מביך.

אמא תמיד אמרה לי לספור עד עשר לפני שאני עונה, סבתא אמרה לי לספור עד מאה, ואילו דוד אצ'י היה ממליץ לי לספור עד אלף בקפיצות של 17 קדימה ו-13 אחורה. כנראה שהיה משהו בדבריהם.
17,4,21,8,25,12,29...

nomorenomore - פואט, מוריד בפנייך את הכובע.

דוד אצ'י צדק:)
לפני 13 שנים
poetry lover - אמסור לאצ'י שיש לו מעריץ בארץ.
הוא יהיה מאושר.
לפני 13 שנים
Bloody - חיחי
לפני 13 שנים
poetry lover - בקושי "חי" אחד.
לפני 13 שנים
קובלט - אם היו נותנים לי לקרוא את הפוסט הזה, בעילום שמה של הכותבת, ומבקשים ממני בדיוק ניחוש אחד נדמה לי שהייתי קולעת בול!
אוח, מה לא הייתי נותנת בשביל להיות זבוב על הקיר (וגם בפוסט הקודם!)
לפני 13 שנים
poetry lover - אקח זאת כמחמאה, קובלט יקרה.
לגבי זבוב על הקיר, השיחה היתה מקצועית פרופר, כלומר לא מרתקת.
לראות סטירה? זה די נדוש, לא?

לגבי הפוסט הקודם, באמת נדמה היה לי שראיתי זבוב על הקיר. יש קשר?
לפני 13 שנים
קובלט - השיחה מילא, הסטירה מילא, אבל הבעת הפנים שלו אחרי הסטירה בטח הייתה מרתקת.
והזבוב - אם נשארה לך תשומת לב לזבוב בזמן הארוע כנראה שהשאלות היו קלות מדי, או שהיד לא מספיק מיומנת :-)
לפני 13 שנים
poetry lover - הבעת פניו הייתה משהו שיש לחרוט בזכרון.
הוספתי אדם נוסף לרשימת האנשים שמוכנים להשבע שיש לי פתיל קצר מאד.

לגבי השאלות והיד:
השאלות לא אמורות להיות קשות, כל היופי הוא למצא נתיב אמצע בין הקל והקשה. לגבי היד, אין תלונות. אני גםחושבת שהוא ניסה לא להגמיר אותי מהר מדי, אז באמת אין לי זכות להתמרמר על מגע שאינו עושה את העבודה.
לפני 13 שנים
מתחשב בך​(שולט){שבה} - ואת התפלאת איך ידעתי שלא תחזיקי שבוע בזמנו...
לפני 13 שנים
poetry lover - זו לא אני שמתרגזת, זה העולם שמרגיז אותי.
:)
לפני 13 שנים
מתחשב בך​(שולט){שבה} - וואלה איך שכחתי שהרצפה עקומה...
לפני 13 שנים
poetry lover - בנאים גרועים, לא יודעים מה זה פלס ושטיכמוס.
לפני 13 שנים
גורי{Milonga} - מאוד הזכיר לי משהו...
ואז נזכרתי !


לפני 13 שנים
גורי{Milonga} - מאוד הזכיר לי משהו...
ואז נזכרתי !


לפני 13 שנים
poetry lover - לא הבנתי.
לפני 13 שנים
גורי{Milonga} אסביר. - בסרט, טים קארי משחק בלש פרטי המתמחה באיתור חיות אבודות.
הוא נשכר למצוא עטלף לבן וקדוש, הנערץ ע"י בני השבט ומכונה בפיהם "שיקאקה".

בסצינה הזו הוא מגלה שבכל פעם שהוא מזכיר את המלה "שיקאקה" הם כורעים בפניו.
הוא משתעשע בכך שהוא אומר מילים שונות המתחילות ב"שיק", וגורם להם לכרוע לשווא.
לפני 13 שנים
poetry lover - לקח לי זמן, אבל בסוף הבנתי.
להגנתי: אני חולה ונמצאת במצב קטטוני.
לפני 13 שנים
אלפונסינה של הים - גדול...
ואמא שלך - מה לעשות - צודקת...
לפני 13 שנים
poetry lover - לא הבנתי. הבוס שלי הוא. . . כריש?
לפני 13 שנים

להוספת תגובה לבלוג זה עליך להיות חבר/ה רשומ/ה ומחובר/ת לאתר


הרשמ/י התחבר/י