סופשבוע נעים אורח/ת
עכשיו בכלוב

אוהבת שירה.

לפני 13 שנים. 24 בינואר 2011 בשעה 9:49

דמיינו את הקטע הבא:
אתם רצים ריצה ארוכה ומתישה.
שעות רבות לפני כן התחלתם בשחיה של 1,900 מטר, ואז רכבתם על אופניים למרחק של 90 ק"מ.
הגוף עייף וכואב ברמות חדשות.
כעת מתחילה ריצה של 21 קילומטר (פלוס מאה מטרים, אבל מי סופר?)
כל 2.5 ק"מ יש "תחנת תדלוק" בה אפשר לשתות מים או מיץ, לאכול לחם או חטיף אנרגיה, ולבלוע ג'ל אנרגיה.
הרעיון בג'ל נשמע גאוני. זה לא מוצק, אז לא צריך ללעוס ולא נחנקים.
זה לא נוזל, אז אין את המגבלה של תמיסה רוויה כמו בנוזלים.
בנפח קטן יחסית, מתחבא אוצר אנרטי אדיר, נצור במרקם סמיך.
אבל ... למה זה צריך להיות מגעיל כל כך.
חברה שלי יצאה פעם עם בחור חולה סכרת.
היא אמרה לי שזה משפיע (לטובה) על טעם הזירמה.
עם כל קשיי הריצה, לא יכולתי שלא לחשוב כי הג'ל ההיפרטוני הזה הורכב בעזרתם האדיבה של חולי סכרת מיוחמים.
מתוק, כן. טעים, לא. בררררר...

XXXXXXXXXXXXXXXXXXXXXXXXXXXXXXXXXXXXXXXXXXXXX

אחרי התחרות:
שינה, מובן מאליו.
שתיה מרובה, כמובן.
נוגדי דלקת, חובה.
תוספים של אשלגן, נתרן, סידן וכל מיני מינרלים, אין ברירה.
אבל סעיף אחד חסר: מסאז'.
יש מתנדבים?

Bent - איך שהוא ני מניח שאת לא ממש מחפשת פה מסג אבל זה כן מזכיר לי בדיחה

לפני 13 שנים
poetry lover - שלח אותה, יקירי,
כאן או בפרטי, להבנתך.
לפני 13 שנים
Bent - צייד ותיק ומנוסה מחליט שהוא רוצה להכניס קצת פלפל לציד שלו ויוצא לצוד דב, כשהוא משתמש ברובה בעל קליבר קטן ביותר.

הוא רואה דב ביער, מכוון, יורה , פתאום ענן עוטף את איזור המטרה והדב נעלם.

הצייד מגיע למקום שבו ראה את הדב, אך לא מוצא כלום.

לפתע הוא מרגיש טפיחה על השכם.

הוא מסתובב ורואה מולו דב גריזלי ענק, שנוהם אליו: "באמת חשבת שתוכל להרוג אותי עם רובה הקפצונים הזה? יש לך 2 אפשרויות: או שאני טורף אותך, או שאתה מוריד את המכנסיים ומקבל את זה כמו גבר מדוב".

הצייד בוחר לחיות, מוריד את מכנסיו והדב עושה את שלו.

הצייד הולך חזרה למכוניתו ומתעצבן, עד שהוא מגיע למכונית הדם כבר עולה לו לראש.

הוא לוקח את רובה הציד הרגיל שלו וחוזר ליער, במטרה להרוג את הדב.

הוא רואה אותו בקרחת יער, מכוון, יורה, ענן והדב נעלם.

הצייד רץ אל קרחת היער, לא מוצא כלום.

עד שהוא מרגיש טפיחה על השכם.

"אתה מתחיל להרגיז אותי", אומר לו הגריזלי, "הפעם, או שאני קורע אותך לגזרים לאט, או שאתה מוריד את המכנסים, ואני והחברים שלי עולים עליך".

לצייד אין ברירה, הוא מוריד את המכנסיים ומקבל את שלו.

כשהוא חוזר לרכב שלו, הוא כבר מטורף מזעם.

הוא לוקח את רובה הפילים, חוזר ליער, רואה את הדב, יורה, והדב נופל.

הצייד מגיע למקום נפילת הדב - ושוב הדב איננו.

פעם נוספת הוא מרגיש טפיחה על הכתף.

"תגיד את האמת", אומר לו הדב, "אתה לא פה באמת בשביל לצוד, נכון?".
לפני 13 שנים
poetry lover - נ-ה-ד-ר.
אהבתי את זה כל כך.
אבל מה, כואב לי לצחוק.
לפני 13 שנים
master xy​(שולט) - כשאישה אומרת לא , הבנו שהיא מתכוונת ללא .
אבל כשהיא אומרת כן , היא גם מתכוונת לכן ?

מכל מקום , זאת היתה הצעה מגונה .
לפני 13 שנים
poetry lover - הצעות מגונות תתקבלנה בברכה
(לא ממך, XY, אתה שייך לחברה שלי).
לפני 13 שנים
master xy​(שולט) - חס וחלום .

לא הצעות מגוונות ולא הצעות מגונות . או מגוננות .

נו באמת , ממתי מבקשים מישראלים מסאגים ? אין להם שמץ של מושג מהו הגב ומהו הגוף . חיות אדם .
לפני 13 שנים
'אלי' - רק מלדמיין כאבו לי הבירכיים....
לפני 13 שנים

להוספת תגובה לבלוג זה עליך להיות חבר/ה רשומ/ה ומחובר/ת לאתר


הרשמ/י התחבר/י