אוהבת שירה.

טוב, הבטחתי לספר את החדשות.
הגשמתי חלום ע-נ-ק-י, ואני גאה בהישג.

XXXXXXXXXXXXXXXXXXXXXXXXXXXXXXXXXXXXXX

בנות : דמיינו סקס, סקס מהסוג הסוער. חזק ועמוק ומלא תשוקה. כייף אך מעייף, נכון?
עכשיו דמיינו סקס כזה עם מישהו מגודל, מגודל מאד. עוד יותר מתיש, נכון?
ודמיינו שהמישהו הזה ממשיך לפמפם שעתיים וחצי, בלי להוריד קצב.
זה ממש, אבל ממש, מתיש וגם כואב.
ואז, המשכנה לדמיין, אחרי שהאפיזודה נגמרת, מתחיל סיבוב נוסף עם החבר שלו, מגודל לא פחות.
אאוץ', זה כבר לא אנושי.
ואחרי שהחבר גמר, מתברר שמשום מה דברים טובים באים בשלשות, ויש סיבוב נוסף.
נניח, לצורך ההמחשה, ששלושת החברים אינם לגמרי אנושיים, למעשה הם לא אנושיים כלל ועיקר.
הם קרנפים במשקל של טון וחצי כל אחד. ובנוסף (רק עוד קצת ויזואליזציה) אחד מהם העדיף את הסקס שלא כדרכו, קרי, בתחת.
לאחר השכב-רב הזה (על משקל שרברב) כל אחת, אבל כל אחת, תהיה מותשת וקרועה, נכון?
אז זהו, זו המידה בה אני תשושה.. ככה אני גם נראית, עם הליכה נוקשה ורגליים כושלות.
ממש כמו סקס פרוע עם שלושה קרנפים.
רק מה? אף קרנף לא היה מעורב בעסק. מה כן היה? שחיה, רכיבה, ריצה.

XXXXXXXXXXXXXXXXXXXXXXXXXXXXXXXXXXXXXXX

אני חצי ישראמן.
למען מי שלא מכיר, ישראמן היא המהדורה הישראלית של תחרות האיירון-מן, תחרות האתלטיקה הקשה בעולם. מדובר על תחרות רצחנית המשלבת שחיה, רכיבה על אופניים וריצה. "אז זה טריאתלון", אומרים השומעים. אז זהו, שלא! האיירון-מן הוא האח הגדול והאכזרי של הטריאתלון.
בישראל, כאמור, קוראים לזה ישראמן, וזהו מירוץ יוקרתי ונחשב מאד, אפילו בעולם הגדול.
לצערי, אני לא בנויה לסיים את הישראמן. זה גדול עלי בכמה וכמה מספרים.
עבור כוסיות עדינות כמוני המציאו את ה"חצי ישראמן", אותו עקרון רק בחצי המרחק.
ה"חצי" משמעו שחייה של 1900 מטר, רכיבה של 90 ק"מ, ואז ריצה של 21.1 ק"מ.
יפה לא?
(בעצם, תלוי את מי שואלים. מי שעושה ישראמן שלם מסתכל על כך בזלזול. אבל מבחינתי, זה המון)

XXXXXXXXXXXXXXXXXXXXXXXXXXXXXXXXXXXXXXXXXX

כואב לי הגב, כאבים מוזרים ומשונים.
השריר הארבע ראשי שלי שר שיר הלל לכאב, כשברקע מנגנים העקבים הדוויים.
גם כריות כף הרגל נראות כאילו הלכתי על גחלים. נורא. הן גם מרגישות כך.
העיניים אדומות נורא. הרבה זיעה בעיניים למשך הרבה שעות זה מתכון לאדמומיות.
מה עוד? כל מיני שרירים שלא הכרתי נתפסו לי.
אאוץ', יובטפויומט, כואב לי.
אז קיבלתי חולצה של ישראמן ותעודה על כך שהשתתפתי.
קיבלתי גם הרבה סיפוק.
אבל במחשבה שניה: לא היה עדיף ללכת על האופציה הקלה, זו עם הקרנפים?