זה רשמי. למדתי לבשל!
הצליח לי ואני רצה לספר לחבר'ה.
שני בצלים גדולים. ארבעה תפוחי-אדמה גדולים. שלושה גזרים.
שמונה פטריות פורטובלו. שמונה פטריות שמפיניון ענקיות.
שתי שיני שום קצוצות דק. חופן עלי חמציץ (שבל).
מלח, פפריקה מתוקה ופלפל שחור לפי הטעם, כף רסק עגבניות.
להתחיל טיגון בשמן זית, רק לרכיבים בשורה הראשונה.
להוסיף האחרים וחצי ליטר מים רותחים.
לבשל על אש קטנה 40 דקות.
אפשר גם להוסיף לחגיגה שש שוקי עוף וכוס יין אדום יבש.
אז הנה, אני כמעט בשלנית. בחיי, הצליח לי נהדר.
וחוץ מזה, סידרתי את הדירה ואפילו שטפתי את הריצפה.
וזה מביא אותי לשאלה הבאה:
אם אני כבר כל כך ממוסדת, ממש עקרת בית למופת, מה לענות לו?
השאלה צצה אתמול, אך היתה תלויה באוויר זמן מה.
היה ברור שהוא ישאל (טוב, קצת ריגלתי אחריו, אז ידעתי).
מצד אחד, 34 זה לא ילדה, מצד שני, וואו!
יקיריי, כל תגובה תבונית תתקבל בברכה.
בתודה מראש.
לפני 13 שנים. 16 באוגוסט 2011 בשעה 6:29
