לא יודעת מה אתם חושבים, אבל ההחלטה להעניק הכרה של ממש למרכז באריאל עשתה לי את היום.
מה זה את היום? את השבוע אם לא החודש.
למי שלא יודע, המרכז האקדמי באריאל הוכר כאוניברסיטה על כל המשתמע מכך.
מאחורי הקלעים, ולעיתים גם על קידמת הבמה, התחוללו מאבקים עזים.
מן העבר האחד אנשי המל"ג (המועצה להשכלה גבוה) שלא רצו שתקציבם יחולק למוסד נוסף.
אליהם חברו אנשי שמאל הרואים באריאל שטח שנכבש מידי בעליו החוקיים (ובמילים פחות מכובסות: השונאים כל מי שחי מעבר לקו הירוק אלא אם כן הוא מוסלמי).
מן העבר השני באו אנשים המעוניינים להרחיב את ההשכלה בישראל ואולי גם לרופף את אחיזת הבולדוג של המכללות בתעשיית ה"תואר-תמורת-כסף". אליהם חברו אנשים שהציונות מדברת אליהם ושבליבם נפש יהודית הומיה.
לא אכנס לנבכי הדיון (שהיה מרתק מן הבחינה האסטרטגית), אך אברך על המוגמר:
יש אוניברסיטה באריאל.
ברוך שהחיינו וקיימנו והגיענו לזמן הזה.
לפני 12 שנים. 18 ביולי 2012 בשעה 12:45
