לפני שבועיים היינו במסיבה של הכלוב. אני רציתי ללכת. היתה לי בעיקר סקרנות וגם רציתי לרקוד ודמיינתי מסיבה רגילה לחלוטין עם קצת אווירה פטשטיסטית ואנשים עם בגדים שחורים.
הוא לא הרגיש בנוח להכנס לשם. הסתבבנו ליד הכניסה הלוך ושוב כמו נער ליד בית מרקחת שרוצה לקנות קודומים אבל מתבייש מהרוקח. אין פה מספיק אנשים להעלם בואי נחזור אח"כ הוא הציע. אז הלכנו לשתות וחזרנו אח"כ. בכניסה ביקשו מאיתנו ניקים- גם זה היה קצת מביך פתאום היינו צריכים לעמוד פנים מול פנים ולהודות שאנחנו הם אלו שמסתתרים מאחורי המסכות שלנו.
המסיבה היתה נטולת סטייל לחלוטין. אוקיי, אנדרגראונד אבל למה זה חייב לבראות כמו מסיבת תחפושות בקיבוץ...שתינו וויסקי והתבוננו על המסיבה. אני רגילה להרגיש זרה, ואני בטח לא היחידה, אני מניחה שזו יכול אפילו להיות מניע לחפש בשוליים. לא הצליח. אני לא חלק מזה. המומה הבטתי בגבריברים מזדקנים שוכבים על הרצפה תחת עקב מחודדת של גבירה, בורה של עבדים ושפחות מוצלפים, בעבד שהולך כמו המן הרשע בין הקהל ובשפחה אקסביוניסטית שישבה על כסא ערומה ופתחה את רגליה כאשר הדגדגן הנפוח שלה כמעט קפץ לקהל מרוב בושה. היא היתה מגורה ומרוגשת וחשבתי שאם הייתי הדגדגן שלה הייתי מרגישה כמו ילדה קטנה שאמא שלה מספרת עליה דברים אישיים ליד החברות. היא בטוח נהנתה מזה וגם הקהל וגם אנחנו.
קצת זמן אחרי זה מלאו את העתונים כותרות של פרשת גואל רצון. כל יום עלתה לכותרות אחת מנשותיו שזה לבד מספיק בשביל למלא מהודרת פסח של עיתון הארץ כולל כל המוספים. אין להם ברירה הם נשארו עם חובות וכרגע זה הנכס היחידי שיש להם וגם זה התיישן תוך שבוע והפך לחדשות אמש שכהר לא עיניינו אף אחד, בכל זאת מבין השורות היו כמה משפטים שהדהדו לי בראש...כאלו שלא המידע הקודם לא היה מספיק בשביל להבין שמדובר בבד"סם, אדון ששולט ב17 או 35 נשים, הנתונות תחת חוקיו ומאוויו- בכל זאת הסמס שאחת מהן שלחה לו וחתמה בשפחתך אשתך והעדות שלה על כך שהוא היה אלים במיטה והעניש אותה כאשר עברה על חוקי הבית....הבנתי שנוספו לקהילה 17-35 נשים.
אני רוצה לשנות את הכרטיס שלי אמרתי לו, הוא נעלב, לפעמים הוא נעלב ממני ולא ברור לי איך ולמה. אם אני אעשה את זה אז אני יכולה להתחיל כבר לחפש אדון חדש, אין שום שינוי מבלי אישור ממני. אוקיי, אז אני לא אשנה, בסה"כ רציתי להוסיף קצת גבולות כמו אלימות, הצלפות, מין אנאלי, דיבור מלוכלך, סטירות, עונשים....
עוד קצת אחרי זה ישבנו בבאר והחלטתי לשים דברים על השולחן. אני בחוץ. זו היתה אפיזודה שנבעה מסקרנות תרבותית, ראיתי הייתי, הבנתי תודה.
אני רוצה שיוויון, אני רוצה לעשות איתך אהבה אמיתית, בחיים ובמיטה בידיעה שזה מפחיד וזה עלול לכאוב ולהשאיר סימנים, לא אכפת לי, אני מוכנה להסתכן ודי אני לא צריכה עןד להתאמן.
הוא לא התנגד לרעיון, הוא הקשיב בעיניין ואפילו הנהן, אח"כ שילם והלכנו אליו, נכסנו למיטה והוא הוריד את מכנסיו, תסתובבי כלבה הוא אמר ותקע אותו בעוצמה אדירה מאחור ואחרי זה ביקש את התחת למעלה והצליף בי עם החגורה.
אין ברירה,התחלת לדבר שטויות...
את בסדר? שאל ואסף אותי בזרוע גדולה וחמה.
לפני 14 שנים. 3 בפברואר 2010 בשעה 22:45