א נ י ט ה

נכון שמנסה לצאת , ומחפשת לשכוח. אני סבורה שגם מצליחה וכי נמצאת בדרך הנכונה. הדבר היחיד שרוצה הוא לצאת ללא שריטות. מודעת לכך שיעבור זמן, אבל זמן הוא התרופה לכל משבר.
מה שמחזק אותי היא הידיעה שאני צודקת.
לא אני הייתי הגורם,
לא אני הבאתי לכך.
אני נתתי , חיזקתי , ייעצתי ועודדתי לכל אורך הדרך.

באיזשהו שלב , מגיע הרגע שגם כדור שמטיחים אותו רחוק ...לא חוזר , אלא פורח ונעלם.

יצא לי לחשוב דיי הרבה על השבועיים האחרונים. וכמה שלא גלגלתי , וכמה שלא הפכתי מכל הכיוונים. אני הייתי בסדר.

ועם הידיעה הזו הרבה יותר קל לי להמשיך קדימה.