א נ י ט ה

מודה שכעסתי , ועדיין כועסת, כי מה שנעשה הוא ללא מחילה, אין סליחה ואי אפשר לשכוח מעשה שכזה.
מי שבטח בך וסיפר לך אסור לבגוד באימון.
זה מעשה שאין עליו מחילה.
ויודעת שמה שלא יהיה לא אשכח זאת לעולם.

אם היה נעשה בכוונה להזיק אז הייתי מבינה , כועס ורוצה להתנקם. אז הייתי מחפשת דרך להחזיר . ואני אלופה בזה.
אבל שנעשה מטמטום. זה פשוט שטות מפגרת.
על זה פשוט אי אפשר לעבור.

ויותר מזה, די...כבר נחשפת. תודה תתנצל, תכה על חטא.
אבל...ממשיך להעמיד פנים , מה אני ? אז בכלל טמטום מארץ הטמטומיאדה.

ובסוף עוד ...כאילו נעלב. נו באמת. לא יודעת מאיפה היו לי כוחות נפש שכאלה לשאת זאת במשך תקופה כזו ארוכה.

אבל, היה נגמר וזהו.
ממשיכים קדימה.
שלחתי מייל חריף.
ומשוכנעת שיעשה את שלו .
הוא יסתום את הפה.
וכל אחד ימשיך בדרכו.

אז....שבוע טוב לכולנו.
ושהטובים ינצחו :).