בוקר טוב אורח/ת
עכשיו בכלוב

סחלב

לפני 12 שנים. 25 בפברואר 2012 בשעה 23:45

נוהגת בחושך
קר. והרי אסור לי להתקרר יותר
לגופי כתונת סאטן שחורה. מתחת לה כלום, מעליה מעיל מאולתר
מקשיבה לרדיו שמנגן שיר. כל מילה, כל שורה כאילו נכתבה עלינו.
שתי שורות מתנגנות לי בראש ולא מרפות
"אני רוצה להיות זו שמשתקפת לך בעיניים
אני נוזעת פה, אתה נוסע כמה מאות או אלפי קילומטרים ממני
ואני מרגישה הכי קרובה אליך בעולם!


להוספת תגובה לבלוג זה עליך להיות חבר/ה רשומ/ה ומחובר/ת לאתר


הרשמ/י התחבר/י