לילה טוב אורח/ת
עכשיו בכלוב

סחלב

לפני 21 שעות. 5 במאי 2024 בשעה 7:01

כבר הרבה זמן שלא ביקר את גופי זין.

משפט סתמי, נכון?

אבל לא, במשפט הזה טמונים תחושות, כאבים, השתוקקויות ועוד הרבה סופרלטיבים מסוג רגש.

אני שוכבת במיטה הרכה על צד ימין, ידי השמאלית מחזיקה בין רגליי מכשיר ורוד גדול המדמה זין עבה ובצידו העליון עוד זין קטן שכל מטרתו היא להרעיד את הדגדגן שלי.

בלחיצת כפתור אחת, המכשיר מתחיל לרטוט, להסתובב ולעסות את פנים גופי, בו בזמן הזין הקטן מלטף ומלקק את הדגדגן ואני שולחת אצבעות רועדות לכיוון הפטמות שלי.

המצב כל כך גרוע שלוקח לי פחות משלוש שניות להגיע לאורגזמה מטלטלת.

בשניות שלאחר מכן שוטפות את מוחי מחשבות כמו "היום זה יקרה, היום אכוון ואמצא את זה שישלוט בגופי ובמחשבותיי" או "עכשיו אני מבינה שזה בדיוק מה שאני צריכה"

אבל המחשבות האלה עוברות בשניה שהן הגיעו ואני נשאבת לתוך שגרת יומי.

לפני 7 חודשים. 3 באוקטובר 2023 בשעה 5:51

מי שמכיר אותי יודע שאני לא מסרבת לשום הצעה בפעם הראשונה. 

ובהחלט שמי שמכיר אותי יודע שאני שואבת הנאה צרופה ומזוקקת מזין קשוח שחודר לתוכי ועושה בי שמות.

אז מה עושים עם אישה?

במיוחד כזו שכבר זיינתי את הבעל שלה במשך כמה שנים, כזו שאישרתי לה בשמחה להתגלגל בין הסדינים עם בן הזוג שלי ואפילו נהניתי לצפות בזה.

כבר הנחתי לה לגלגל את הלשון שלה בין הרגליים שלי עד שכמעט איבדה את האויר אבל הייתי חייבת את הגברים שלנו לידי, אחד הופקד על הפטמות שלי והשני סתם בהה בנשימות משתנקות במראה שניצב לפניו.

אבל מה עושים עם אישה בלי עוד גבר ליד?

כבר שלושה ימים שאנחנו נפגשות, אוכל טוב, יין ושיחות. אתמול בלילה היא ביקשה לנשק אותי והיינו שוב נערות ברכב בלילה שמחפשות את המיניות שלהן, אבל אני את שלי כבר מצאתי.

אז מה עושים איתה לכל הרוחות?

אין לי מושג.

לפני 10 חודשים. 21 ביוני 2023 בשעה 19:36

לא רואה את עצמי חוזרת לשם

אבל מתגעגעת

לאחד, זה שהחזיק לי ביד והעביר אותי עולם.

להתערטלות במונית כי הוא הורה להגיע ככה, למסיבות שבהן תמיד שמר עלי ואף החטיף בעיטה לנשלט שניסה לנשק לי את הרגל, 

ובעיקר ללימוד הכניעה, ללמד את הגוף להיענות לרצון של מישהו אחר ובעיקר ללמד את המוח להתרגל למקום שלי, על הרצפה, למרגלותיו.

מתגעגעת לשני, זה שכבר קיבל אותי מוכנה אבל התעקש לשנות אותי למידותיו.

הפגישות איתו היו חשאיות, מסיבות שברורות לו ולי, הקשר איתי היתה הנקמה שלו, כנראה.

מתגעגעת.

ולא יודעת למה.

לפני שנה. 13 במרץ 2023 בשעה 9:17

תדמיינו את זה: רצפה קרה, שלוליות מים וסבון מסביב, שולי השמלה השחורה הקטנה שלגופי כבר ספוגים ברטיבות שחלקה הגיע מהשלוליות וחלקה נובע ממני.

אני כורעת על ארבע, טוסיק נוסק למעלה בדיוק כמו שאתה אוהב, העייפות ניכרת בי אבל אין לי כוונה לוותר.

הפעימות העדינות שאתה אוהב להרגיש עוטפות את הזין שלך כשאתה חודר לתוכי בחוזקה, מחפשות אותך עכשיו לשווא.

הפטמות שלי מתחככות בבד השמלה, זקורות ומייחלות לליטוף הגס של הלשון שלך.

הלשון שלי מלקקת את השפתיים כאילו היתה מרוחה שם גלידת שוקולד, בתאוותנות כזו שדומה לליקוק של הטיפות שמקדימות את השאגה הגדולה כשאתה נוחת עלי עם כל כובד משקלך, מנמיך אותי עד עפר ומזכה אותי בזרימה שלך.

להשתוקקות כזו אין מחיר, אין דרישות, אין בקשות.

אני כאן, למטה, פעורה וכנועה.

 

הבנת איך עושים את זה?????

לפני שנה. 14 בפברואר 2023 בשעה 12:13

לאחרונה אני מקבלת הודעות והצעות משונות בתיבה שלי. מה חדש? נשים הרי מחוזרות פה באופן תדיר (עד שהן אומרות לא ואז חוטפות נאצות מפה ועד באר שבע).

החידוש הוא שהגברים שפונים אלי מחפשים קשר, כזה שהולכים איתו לבתי קפה ולסרט, שישנים איתו כפיות ונאנחים ברומנטיקה מוגזמת.

ואני? רק מתגעגעת שיורידו אותי לרצפה בהברה אחת, שינבחו עלי שרשימת מכולת זה לא דבר מקובל ויקשיבו לתלונות שלי אבל יעשו בי מה שלכל הרוחות בא להם.

גם סטירה אדירה על הטוסיק תתקבל בברכה...

פעם הכלוב היה מקום כזה. 

לפני שנה. 28 בדצמבר 2022 בשעה 5:44

כן, בואו נקרא לו ככה, המטפל

כי אחרת ניאלץ לקרוא לו במשפטים מתאימים יותר: זה שנגע בי כדי להפיג כאב פיזי ותוך כדי העיר שדים רדומים ומרשעים, או למשל:  זה שהמגע שלו עיסה ולש את הגוף שלי ובעצם אצלי בראש הוא עיסה, לש וליטף את הדגדגן שלי עד שהקול שלי הפך צרוד ומשתנק והגוף נכנע ללחיצות ולמגע שלו, או: זה שהכאיב לי וכל מה שרציתי היה לחוש את הכאב הזה עוד ועוד...

ואולי באמת נקרא לו, כי אני משתוקקת אליו.

נכנסתי לקליניקה שלו באיחור, כמובן, נטולת אדון שכמותי כבר שכחה איך לעמוד בזמנים. עמדתי מולו כשהוא ניסה להבין את הבעיה והושיט יד לעבר הצוואר שלי, הפתעתי את עצמי מהמהירות שבה השלתי ג'קט מחויט וצעיף ועמדתי מולו בגופיה לבנה צמודה, חצאית מיני ומגפיים (של זונות...) כשאני מישירה אליו מבט ותוהה כמה מהחזה שלי מציץ עכשיו מהגופיה (ומקווה שמציץ מספיק).

טווינה, מכירים? טכניקת לחיצות מהממת, גרימת כאב אכזרי דוקא במקום הכואב שגורמת לזרימת אנדורפינים ישירות מהמוח למרכז הנקודה המייסרת בגוף.

כשאני יושבת על כסא, הוא מיקם את עצמו לצידי כשרגליו מפושקות בעמידה שפופה כדי שיוכל להפעיל כח על שרירי הצוואר הדואבים שלי והיה נראה מחד גברי ומסוקס ומאידך חסר אונים מול הדיבור המפלרטט שהמוח שלי הפעיל עליו לחלוטין בלי להתייעץ איתי.

בדיוק השילוב שאני אוהבת.

ואז הוא נעמד מולי, כולי מתנשפת מעוצמת הכאב הנפלא ומהרגשות שהציפו אותי, וכל מה שרציתי באותו רגע היה לשלוח את היד ולחפון את הבליטה שהחלה לתפוס יותר ויותר מקום במכנסיים הרכים שהוא לובש, וזהו, המוח שלי קפא, לא יכולתי לחשוב מעבר לזה...

40 דקות של עינוי מענג מאין כמוהו. כאב פיזי נפלא שנגרם בידי הגבר המופלא הזה, במתכוון או שלא, ששלח זרמים של חום ורטט לכל המקומות האלה בגופי שרגישים למגע שלו.

מטרת הטיפול היתה להפיג את הכאב, אז למה כל כך כואב לי בין הרגליים ומסביב לדגדגן עכשיו? 

מחכה לטיפול הבא.

לפני שנה. 28 בנובמבר 2022 בשעה 11:31

שורה מסרט.

בול במידות שלי.

Any ideas?

לפני שנה. 23 בנובמבר 2022 בשעה 10:42

יש מקרים שבהם התרפקות על העבר היא מיותרת, מבלבלת ובעיקר מתסכלת.

לפני כשבועיים נפגשתי במקום הומה עם העבר. העבר הזה הרטיט את לבי וגופי פעמים רבות מספור, היה שלב שאפילו חשדתי בעצמי שפיתחתי רגשות כלפיו (נבלה שכמותי) אמנם היה בהליכי גירושין אבל קינאתי למוות בכל בחורה שהיתה לידו במסגרת עבודתו.

אני מודעת לעובדה שאני מהממת, אבל אפילו לאחר שנים רבות שלא נפגשנו,  במשפט השלישי שלו (אחרי החיבוקים והנישוקים המקובלים) הוא מיד הציע מועמדות לשמש כמאהב שלי, שוב.

ברור שהוחמיתי (ככה כותבים את זה?) ואף שקלתי בחיוב מחויב להסכים. הפגישה אמנם הסתיימה אבל מאז, בכל ערב, הוא מנסה לערוך איתי שיחת סקס טלפונית.

עכשיו,  מעולם לא אהבתי/נהניתי משיחת סקס. אני יכולה לנהל שיחות כבדות נפש ואף סמול טוקס מדהימות ומעניינות תוך כדי כך שאני ישובה על זין והפרטנר שלי מקדיש תשומת לב מרובה לפטמות שלי. 

שיחת סקס כשאני באמצע יום עבודה או במטבח או נגיד במיטה מנסה קצת מדיטציה כדי להעיף את טרדות היום זה No No לגמרי!

העבר שלי שידוע כחסר סבלנות, מתעצבן בקלות ונפגע אך מסרב להודות בכך, בכל ערב, מקבל שיחה יבשושית וממש לא קולחת, מתעצבן, מנסה להעליב אותי (נו, באמת) ואז מפיל את האשמה עלי ומנתק.

מדי פעם הוא טוען שבעבר הייתי יותר זורמת...

פחחח.... קצת סבלנות והבנה מעולם לא הזיקו למערכת יחסים ולא משנה מאיזה סוג. המרחק של השנים גירד את כל האינטימיות שהיתה בינינו ועכשיו צריך לבנות מחדש. אני מסכימה שאצל גברים זה קצת אחרת, אבל ראבק, עומדת מולכם אישה,  אמנם כזו שמתפעלת מקשרים לא מחייבים ומצידי הפרטנר המהמם שהיה לי אתמול, יכול היום להיעלם, ולא אזיל דמעה, אבל גם אני צריכה חיזור, מבטים  שיחות, כן, כל הדברים המשעממים האלה שגורמים לדגדגן שלי לתפוח.

אמש, כן, הוא מנסה כל ערב, הוא שלח אותי לכל הרוחות כי הייתי עסוקה וחלפו 2 דקות שלא עניתי לו.

אני ממתינה לשיחת ניסיון נוספת הערב.

סליחה שחפרתי, אני אישה.

לפני שנה. 16 בנובמבר 2022 בשעה 17:02

ואז הוא מנסה לעשות איתי שיחת סקס.

ואני, לא אוהבת שום דבר שלא כולל חדירה פיזית, מגע מעט אלים, ריח וחיכוך.

אבל אני זורמת, ממש קצת זורמת,  

ספרי לי מה את אוהבת... פחחחח.... כאילו לא זיינת אותי בערך 200 פעם, בכל תנוחה אפשרית ובכל מקום אפשרי, לעיתים נסתרים מעין כל ולעיתים גלויים עד כדי כך שהסובבים אותנו לא היו מסוגלים להאמין למה שמתרחש ממש לידם.

אז נכון, עברו כמה שנים וכמה תהפוכות בחיינו, גיוונו את המיניות שלנו (לפחות אני) והתנסנו אין ספור התנסויות (בהחלט אני) אבל ראבק, כל מי שמכיר אותי יודע שאני גומרת תוך שלוש שניות אם מאפשרים לי להיות למעלה, שהפטמות שלי רגישות לכל מגע קליל ושאני לא ממש נהנית שיורדים לי.

מה אני כבר יכולה לחדש לך בשיחת סקס?

זה לקח בערך 6 דקות ואז שיקרתי שהסוללה נגמרת, שאני בנהיגה ושהמצלמה שלי מקולקלת...

 

לפני שנה. 14 בנובמבר 2022 בשעה 11:34

או צהרים של סקס

בכל מקרה, שני המשפטים האלה אינם נכונים.

כבר מזמן לא היה סקס.

היו מעשי אהבה, כאלה שכבר אחרי שנים יודעים הכל, מכירים את כל ההעדפות, את כל הניואנסים הקטנים שמעלים אותנו לגבהים ומורידים אותנו לתהומות של הנאה.

כבר מזמן לא היה סקס. כזה שיגרום לי להעיף בגדים, נעלים ועכבות. כזה שכל מהותו הוא לגרום לי להיפתח,  לקלוט לתוכי, לשאוב, למצוץ, ללקק ולבלוע, להשתנק מחוסר חמצן ולהתפעם מעודף נשימה, להירטב, להרטיב, לכאוב ולהתענג בו זמנית.

נו, אתם מבינים  סקס.

כזה, בלי רגשות, בלי להכיר את המגע,  המירקם והריח, בלי לדעת מה יקרה בעוד שניה או בעוד שעה, והכי חשוב בלי לתהות אם נתראה שוב.

יש מטרה ומתקדמים לעברה בלי מחשבה מיותרת.

אז זהו, שכבר הרבה זמן שאין.