ברכיים. עכשיו.’ אני מסתכלת עליו, לא זזה. הוא מחכה לראות אם אתנגד, אם אנסה לשחק . אבל אין משחקים הפעם. אני שומעת את עצמי נושמת עמוק… ואז, אני יורדת בדיוק לאיפה שהוא רצה אותי.
אז שנתחיל מהתחלה?
כשולטת מלמטה ( כינוי שניתן לי פה על ידי שולטים שלא ממש מבינים את משמעות המילה, כאלה שלא הצליחו במשימת ה״לגרום לי לרצות לתת בידם את השליטה״) בשניה בה ראיתי בפרופיל שלו את המשפט ״מעריך פניות מנשים עם בטחון עצמי״, כמובן שהיד קפצה כאילו מעצמה והודעה נשלחה אליו. לא מניחים אתגר בפני ומסיקים שאתעלם ממנו.
משם, המרחק עד ״ברכיים, עכשיו״ היה קצר מאוד.
סקס עם פרטנר חדש הוא ניסוי מדעי ללא חוקים, יכול להיות שנייצר פה זיקוקי דינור ויכול להיות שהמעבדה תתפוצץ.
ברגעים הראשונים עם מישהו חדש הגוף לומד, הידיים מגלות והנשימות מסתנכרנות. במקרה שלנו, הגוף שלי היה צריך ללמוד משהו חדש בהחלט ואני חייבת להודות שלא עמדתי במשימה של להצליח להכניס אותו במלואו לתוכי, שתי בעיות עמדו בפני (ואחת מהן ממש, תרתי משמע, הזדקרה לפני) אני, כנראה צרה (צרורה) אבל הוא באמת אוחז באיבר מרשים, מפחיד, מאיים ועוד כמה מילים שמתחילות במ׳.
הפעם הראשונה היא לא רק פיזית, למרות שהמראה בבית שמשקפת כתמים ופסים שלובים באדום וכחול תעיד אחרת, זה רגע של חשיפה, של בניית אמון, של בדיקה האם תנועת יד קטנה שלי תגרום לו לעצור, להמתין ולבדוק.
יש ריגוש בלתי מוסבר בגוף שלא מכיר אבל לומד, בידיים שלא נגעו אבל חוקרות עכשיו ובשפתיים שמוצאות קצב משותף (עד שהוא מחליט לבלוע לי חצי פנים) אנחנו זרים, אבל לרגע אחד הכל מרגיש מוכר.
אז קיבלתי ממנו משימה, לכתוב על ארועי אמש, כאילו שאפשר לקמט את הענק הזה לתוך פוסט אחד, זה ידרוש שלושה פוסטים במינימום.
המשך יבוא, מבטיחה (כי אחרת יהיה לי עסק איתו וזה כבר עסק אחר לחלוטין). יש כמה סעיפים חשובים במשימה הזו שאני צריכה לעבד, לאבד ולנסח.
ותרשו לי תובנה אחת קטנה אחרונה:
שליטה אמיתית היא לא כח, היא חיבור. זה לדעת בדיוק איך לגעת כדי לגרום לאיבוד שליטה מוחלט. נראה לי שאנחנו בדרך לשם.