סחלב

ותגידו לי שהוא לא שווה את משקלו בזהב אחרי שאלה כזו...
אף פעם לא שאלו אותי את השאלה הזו, בטח לא בכנות אבל מההכרות הקצרצרה שלנו אני כבר יודעת שהוא רציני ואני יודעת גם שהוא מצפה לתשובה רצינית.
ולהלן התשובה:
כדבר ראשון, כפולניה אמיתית מרובת תלונות ומענות, הייתי מחזירה לך את המושכות כי הכי נוח ונעים לי להיות מובלת. הייתי זורקת אותן לעברך כאילו היו בוערות מאש, נופלת על ברכיי ומתחננת לכמה הצלפות טובות בעזרתן, כאלו שיחזירו אותי למקומי וילמדו אותי חינוך מהו.
אבל, אתה מצפה לתשובה, אז אני אענה, לאחר מחשבה מרובה:
הייתי רוצה שתעמוד מולי, נישא ורם, תביט לי בעיניים ובאותו רגע תשכח מכל מה שאתה יודע לגבי שליטה, ישאר רק דף חלק ונקי, ואז, תמציא משהו חדש ומיוחד עבורי, משהו שלא היה קיים קודם, שמותאם רק למידותיי. זה יכול לכלול קשב לי ולגוף שלי, לשמוע את המילים שאני אומרת ולהגיב להן, להתגמש בהתאם לכיוון שאני פונה אליו בכל רגע וקצת לקרוא את המחשבות שלי.
קשה נכון? אבל שאלת אז קיבלת תשובה מדויקת.
ואני מתנצלת מראש על השימוש במילה "רוצה" שלא הוחלפה במילה "מבקשת", לאור ההגינות והאותנטיות של תשובתי.