|
|
|
היה שבוע קשה קשה קשה
כל מה שיכל לקרוס - קרס ובגדול
וכל זה תוך כדי הרעבה עצמית ובלי יכולת פיצוי במתוקים
אבל............................................רזיתי המון
כלל מספר 1 - הכי חשוב זה - להיות כוסית! (לכבוד היומולדת ובכלל)
(ואני בכלל לא בלונדינית)
יש לי וידוי (זה קצת מביך)
קניתי ויברטור בקופונים
כן כן, גם אני קונה של קופונים אובססיבית למדי
אבל כשראיתי שיש קופונים לחנות סקס החלטתי שאני אקנה לעצמי השנה מתנה ליומולדת והזמנתי (די מזמן)
ובעיתוי ההזוי ביותר (ביום הקשה הזה שכלל התפרצויות בכי בלתי נשלטות בתור לאורנג')- הגיע היום שליח עם הויברטור
אז עוד לא ניסיתי אבל הוא נראה סגול ומקסים ואפילו שלחו לי מתנה קטנה נוספת שתחכה כנראה הרבה זמן...
זה הצחיק אותי...מישהו שם קלט שעכשיו הדבר היחידי שיוכל לנחם אותי זה ויברטור (כי את הדבר האמיתי אין סיכוי שבקרוב אני אקבל)
לפחות משהו מצחיק אותי
הפחד אוחז בי
הפחד של לחיות את חיי בלעדייך
וזה נשמע מוזר, שהרי אתה לא מחזיק את ידי בכל דבר
אולי אפילו להפך - אני לגמרי עצמאית ולא נתמכת בך
גם כשקשה - אני מסתדרת לבד
אבל התחושה הזאת שאתה שם בשבילי
אוהב אותי
חושב עלי
התחושה הזאת מאפשרת לי לפרוח
מובסת. יושבת על הרצפה וממררת בבכי
זה כמו להכניס לי אגרוף בבטן
לזרוק את כל מה שהיה
החיבור, האהבה, האינטימיות, ההתמסרות
אולי רק ככה אפשר
לקום בבוקר ולהיעלם
בלי הסברים, בלי מילות פרידה
לתת לי להבין לבד שאתה כבר לא שם
זה, הכי נמוך שיש
תמיד היה לי ברור שאני יכולה לקום וללכת
לריב איתך אי אפשר
לכעוס עלייך אי אפשר
לעשות דרמות אי אפשר
לקום וללכת - אפשר
ופתאום כשאמרת לי -
"מה תעשי? תעזבי? תלכי?
את הרי יודעת שאת לא מסוגלת"
זה ריגש אותי ברמות אחרות
הידיעה שגם האפשרות הזאת לא קיימת
שלא משנה מה תעשה אני עדיין ארצה להיות הכלבה שלך
מרגשת אותי, מחרמנת אותי, מחזירה אותי למקום שלי מולך, למטה
בבקשה תאהב אותי אדוני
הצורך הזה
הצורך שלי בך, בשליטה שלך
מתי זה קרה? איך?
לפעמים אני מרגישה שזה משתלט עלי
זה כמו גירוד שחייבים לגרד כי אי אפשר אחרת
ובא לי לצעוק לך -
תשפיל אותי, תכאיב לי, תשתמש בי
תעשה שאני אעלם, אתפוגג להמון רסיסים
ואז תעטוף אותי, תגונן עלי ממני
בתוך כל הכאוס הזה שיצא מתוכי
תן לי להרגיש שאתה שם בשבילי
מספיק ליטוף אחד קטן
והכל נרגע
סופ"ש ראשון בלעדייך
לא פשוט בכלל
אבל אני כמו תמיד הצלחתי לייצר לעצמי סופ"ש מלא בפעילות, מסיבות, חברים
העיקר לא לחשוב, לא ליפול
מפעילה את הרציו שלי שעות נוספות
ואומרת לעצמי שאתה כבר מזמן המשכת הלאה
מה לא הייתי נותנת בשביל להיות איתך עכשיו
מתגעגעת ומחכה שיעבור
היום הרגשתי ממש רע, סחרחורות וחולשה והתחלה של מיגרנה
ואני מסתובבת עם הילד בנמל ונראה לי שעוד דקה אני עומדת להתעלף
וחשבתי על זה שלפני חודש כשהרגשתי ככה - חיבקת אותי ונתת לי את התחושה שהכל יהיה בסדר
היית שם בשבילי
יכולתי להיות חלשה לידך (ובשבילי זה לא פשוט)
ונשארו לי רק הזכרונות ממך, מ"איתנו"
ופתאום עלה בי המשפט -
היתה לי הזכות להיות הכלבה/ אשה שלך
אז תודה
מה שטוב זה שתמיד אפשר להעמיד פנים שהכל בסדר
fake it till you make it
והיום בערב בהופעה, הג'ירפות והודו שתי אהבות שלי...
"את שמה לב שאת לא נושמת?" היא שואלת אותי
"כן אני יודעת"
"ויש לזה סיבה?" היא מקשה
"כן, אם אני אנשום עמוק וארפה את השרירים אני אתפרק לרסיסים קטנים, אני מחזיקה את הכל בפנים" אני אומרת והדמעות זולגות
כבר חמישה ימים שאני לא נושמת
breathing is over estimated
