אחר צהריים טובים אורח/ת
עכשיו בכלוב

הצצה פנימה

אני ואני ואני ואני
לפני 14 שנים. 23 באפריל 2010 בשעה 20:54

העצב והמועקה והחנק הזה בגרון כלכך מוכרים לי מפעם
אבל כבר מזמן לא חוויתי אותם ככה
בכזאת עוצמה

וממש בא לי להחזיר הכל לקדמותו עם כל הקושי
אבל יודעת שזה לא הדבר הנכון לעשות
מרגישה שנשברת לרסיסים
עם כל האהבה והאינטימיות והפתיחות והקירבה - שכאילו נעלמו

ורק רציתי להגיד לך - תודה על הכל

לפני 14 שנים. 18 באפריל 2010 בשעה 21:47

מרגישה כלכך רחוקה פיזית ורגשית
אולי בגלל שרגילה לאינטנסיביות יומית ופתאום יש חלל
והיום הזה עם כל הכבדות שיש בו
ומחר יום העצמאות ומסיבה וכל הבלאגן שמסביב
כבר לא רגילה לצאת בלעדייך

אני קצת מוזרה לעצמי בזמן האחרון עם התגובות הלא צפויות והבכי שמתפרץ בקלות
מקווה לפגוש את עצמי בסוף התהליך כזאת או אחרת, אבל שלמה

לפני 14 שנים. 8 באפריל 2010 בשעה 14:16

הלכתי לשיעור יוגה היום בבוקר, עם הריח שלך עלי והזרע שלך בתחת שלי
וכל כולי עדיין נרגשת מאתמול... מהשיחה המדהימה שהיתה לנו ומהזיון שבא בעקבותיה
ואיך שאתה מנסה להבין אותי ולהבין מה צריך לעשות איתי ואיך לאלף אותי כי אני לא ממש ניתנת לשליטה
ותוך כדי התרגול של היוגה חשבתי כמה היית נהנה לראות אותי ככה
ואיך היית מפנטז על כל מיני דברים שאפשר לעשות איתי בכל תנוחה - וזה מאוד הצחיק אותי

ויצאתי מהיוגה מאוד מחויכת אבל בפנים שבורה ובוכה
כנראה שאצלנו כל שמחה צריכה להיות מעורבת עם הרבה עצב

לפני 14 שנים. 6 באפריל 2010 בשעה 21:31

לפעמים השיחות שלנו אדוני, כל כך כייפיות ופתוחות
לא חושבת שיש הרבה אנשים שאני יכולה לנהל איתם שיחות כאלה

הפתיחות בינינו, היכולת להגיד את הדברים הכי כמוסים
זה שווה המון וזה מאוד חשוב בקשר שלנו

אוהבת אוהבת אוהבת אותך אדוני

(צר לי לאכזב קוראים שמחכים לסשן מפורט... אבל האדון שלי מצטיין במספר תחומים ולא רק בסקס)

לפני 14 שנים. 27 במרץ 2010 בשעה 22:33

אחד הדברים המרגשים ביותר שגיליתי בזכות אדוני זה שיש לי את היכולת לגמור מבפנים ולא רק מהדגדגן
ולא סתם לגמור אני מדברת על השפרצות מטורפות ומולטי אורגזמות
אין לי מושג אם יש לזה גבול אבל זה מרגיש כאילו אני יכולה להמשיך ולגמור לנצח
ומאז שאני גומרת ככה, הגמירות האחרות נראות לי ממש לא שוות


אז בהזדמנות זאת - תודה אדוני על שלימדת אותי שיש לי את היכולת לגמור ככה ושאתה עושה הכל בשביל שזה יקרה
ובכלל תודה על הטיפול המסור במפגש האחרון

ואני מצטערת שלא יכולתי להיות איתך היום ועוד יותר מצטערת על העצות שנתתי לך

לפני 14 שנים. 20 במרץ 2010 בשעה 20:52

אני מודעת לכך שהבלוג הזה נראה קצת סכיזופרני
מצד אחד ריגושים וגילויים חדשים והמון אהבה ומהצד השני בלאגן גדול והרבה עצב
אבל ככה זה כרגע ואני מקווה שמתישהו יהיה פחות בלאגן ואפילו הבטחתי שהשבוע יהיה רגוע


גילויים חדשים ומפתיעים:
אני אוהבת שמשתמשים בי - הרעיון הזה שהגוף שלי שימושי מאוד מחרמן אותי
כיף לי שקושרים אותי - זה מכניס אותי למצב של כניעה וקבלה אוטומטית
אני אוהבת כאב וצריכה אותו כחלק מהריגוש המיני

וכן, עם כל הבעיות שיש בקשר בינינו - אני אוהבת אותך אדוני ומחכה בקוצר רוח לפגישה הבאה

לפני 14 שנים. 26 בפברואר 2010 בשעה 23:17

רוצה להיות לרגלייך
רוצה לשרת אותך
רוצה שתכאיב שתשפיל
ואח"כ תחבק
רוצה לציית ולהיענש כשאני לא
רוצה רוצה רוצה
רוצה אותך אדוני
ומאוד מפחדת
מלהתפרק, מלאבד את עצמי בתהליך

מקווה שתבין

לפני 14 שנים. 13 בפברואר 2010 בשעה 14:39

אני כבר כל כך מחכה להצלפות שלו...

מרטיבה את עצמי רק מהמחשבות...

לפני 14 שנים. 8 בפברואר 2010 בשעה 13:11

לא יודעת איך זה התחיל ובטח לא יודעת איפה זה ייגמר
פתאום אני מחכה להצלפות, מחכה לכאב, רוצה שאדוני ישתמש בי
זה אני??????
כשאני שומעת את המחשבות שעוברות לי בראש אני ממש מופתעת -
"הלוואי שאדוני יצליף בי"
"איזה כיף שהאדון מלטף אותי"

זה מוזר ומעביר אותי להרבה הרהורים ומחשבות - אני מרגישה מאוד נוגה כשאני מנסה להבין
ואולי אין בכלל מה להבין ואני צריכה לחוות ולראות מה קורה

הכי חסר לי זה מישהי לדבר איתה - חברה נשלטת שאני אוכל לשתף בחוויות שאני עוברת בלי לסנן את הרב
בגלל זה חשוב לי להכיר אנשים, כי אני מאוד תקשורתית וחייבת לדבר על הדברים