לילה טוב אורח/ת
עכשיו בכלוב

הצצה פנימה

אני ואני ואני ואני
לפני 14 שנים. 23 באפריל 2010 בשעה 20:54

העצב והמועקה והחנק הזה בגרון כלכך מוכרים לי מפעם
אבל כבר מזמן לא חוויתי אותם ככה
בכזאת עוצמה

וממש בא לי להחזיר הכל לקדמותו עם כל הקושי
אבל יודעת שזה לא הדבר הנכון לעשות
מרגישה שנשברת לרסיסים
עם כל האהבה והאינטימיות והפתיחות והקירבה - שכאילו נעלמו

ורק רציתי להגיד לך - תודה על הכל

כמהה לאהבתך - את גדולה מהחיים
להיות מסוגלת לומר תודה מתוך הכאב הענק הזה
פייר? אילו אני במקומך? הייתי אוטמת את עצמי מלראות\לעשות משהו שאינו כ-ע-ס (גם כשאין אשמים)


מחבקת אותך
וסומכת עלייך }{
לפני 14 שנים
emely​(אחרת) - תודה מתוקה. כיף שאת שם בשבילי
לפני 14 שנים

להוספת תגובה לבלוג זה עליך להיות חבר/ה רשומ/ה ומחובר/ת לאתר


הרשמ/י התחבר/י