לפני 13 שנים. 6 במרץ 2011 בשעה 20:48
הכל קרה וכאילו כלום לא קרה
רגע אחד אני לרגלייך, מלקקת אותן, מנשקת
נעלמת שם, מתמסרת
חושבת -"זה המקום שלי, המקום שהכי נכון לי, לרגלי אדוני"
ומרטיבה הכל בטירוף וצועקת את הגמירות שלי
וסרט
ולהרגיש אותך מאחור, בתוכי, סופר לי
וקמה בבוקר ומסתכלת עלייך ישן וחושבת על כל האהבה הזאת שלי, אלייך
ומלקקת אותך לתוך הגמירה שלך
ומלטף אותי בראש לתוך הגמירה שלי
ונשיקות
והולכת
וזהו... נגמר
ואין לי את הכוח להמשיך הלאה