יש ימים כאלה שאני לא שם לגמרי, וכשאני מסתכלת על זה אז זה קורה סביב העניין ההורמונלי
בווסת - ביומיים שלפני - אני בקושי יודעת מי אני, וגם ביום הראשון קשה לי להביא את המקום של הנשלטת
בביוץ - לפעמים אני בסדר ולפעמים, כמו אתמול, אני פשוט לא שם, כולי מפוצצת מאנרגיות וצריכה לעשות משהו (לצאת, לרקוד, להזדיין בטירוף...)
אז בארור שהייתי הזויה לגמרי, דיברתי בלי הפסקה ולא הצלחתי לרגע להרגע ולשבת ולהיות שם איתך, בשבילך
ואין לי איך לעצור את זה, אני יודעת שזה הולך לקרות ושאני הולכת להיענש - אבל אני פשוט לא שם
אז קיבלתי עונש
האמת היא שאת העונש הכי גדול שאפשר לתת לי קיבלתי אתמול - כי לא נגעת בי, לא סקס, לא ליטוף, לא למצוץ - כלום
אין דבר שמשרה עלי אווירת דיכאון יותר מזה
מיד אני משוכנעת שאתה לא אוהב, לא רוצה, לא מעוניין, לא נמשך
אין עונש יותר נוראי מזה
וכשהודעת לי היום שאני בעונש
פתאום הבנתי שזה לא משנה לי - תעניש אותי, תוריד אותי, תשפיל אותי, תכאיב לי
אני לא אשבר
אני תמיד אהיה שם בשבילך, אני מוכנה לספוג כל דבר -
העיקר שתישאר האדון שלי ושאני אהיה הכלבונת שלך
לפני 13 שנים. 17 במאי 2011 בשעה 13:12