לפני 13 שנים. 9 באוקטובר 2011 בשעה 22:07
תמיד היה לי ברור שאני יכולה לקום וללכת
לריב איתך אי אפשר
לכעוס עלייך אי אפשר
לעשות דרמות אי אפשר
לקום וללכת - אפשר
ופתאום כשאמרת לי -
"מה תעשי? תעזבי? תלכי?
את הרי יודעת שאת לא מסוגלת"
זה ריגש אותי ברמות אחרות
הידיעה שגם האפשרות הזאת לא קיימת
שלא משנה מה תעשה אני עדיין ארצה להיות הכלבה שלך
מרגשת אותי, מחרמנת אותי, מחזירה אותי למקום שלי מולך, למטה
בבקשה תאהב אותי אדוני