כשעובדת הדלפק בארומה אמרה לזיו ש-'מצטערת אדוני אבל נגמרו לנו הקוראסונים עם החמאה. יש אבל קוראסון שקדים מעולה ...'
הדבר הראשון שזיו חשב זה איך ירדן הולכת להגיב.
הדבר השני שזיו חשב זה ממתי לעזאזל הוא כבר מספיק גדול כדי שיקראו לו בארומה 'אדוני'...
זיו קנה קוראסון עם שוקולד.
הוא ידע שירדן שונאת קוראסון שוקולד. היא אוהבת רק עם חמאה. ורק את של ארומה.
אבל הוא ידע כמה היא תכעס אם יחזור הביתה בלי הקוראסונים שהיא ביקשה.
אז הוא קנה קוראסון שוקולד, אכל אותו במהירות, לקח את השקית (הריקה) של ארומה, נכנס למאפייה סמוכה, הזמין 3 קוראסונים חמאה, זרק את השקית שלהם והכניס אותם לשקית של ארומה.
כל מה שנשאר זה לקוות שירדן לא תשים לב.
וכמובן לקנות לה חפיסה של LM לייט.
******
כבר בכניסה לבית זיו הריח ריח טוב של בישולים. הוא גווע ברעב והרגיש את בלוטות הרוק שלו מתחילות לפעול.
ירדן היתה בשלנית מדהימה, ואהבה לבשל.
'הי מאמי... הבאת לי סיגריות, נכון, לא שכחת?...
ירדן בדיוק סיימה לבשל.
היא לבשה ג'ינס שהכפתור העליון שלו פתוח וגופייה ירוקה. היא היתה יחפה וסרט פרחוני אסף את השיער שלה.
זיו הושיט לה את הסיגריות והניח את הקוראסונים בצד.
ירדן הדליקה סיגריה. זיו שנא סיגריות וריח של סיגריות אבל מאז שהיא עברה לגור אצלו הוא היה כל-כך אסיר תודה שלא העז לבקש ממנה שלא לעשן.
חוץ מהפעם ההיא ששאל בנימוס אולי היא תשתדל לעשן בחוץ וירדן בתגובה אמרה שהיא מוכנה לקחת את הסיגריות שלה ואת עצמה ולחפש דירה אחרת וזיו מעולם לא העלה את הנושא.
ירדן נשפה מעשן הסיגריה לתוך פרצופו של זיו. היא ידעה שהוא שונא את הריח של הסיגריות ואהבה את ההשפלה הקטנה הזו. זיו השתעל והסמיק. ירדן צחקקה.
'אז איך עבר עליך היום מאמי?' היא שאלה ושלחה יד לשקית הקוראסונים.
זיו התחיל ללהג על החבר'ה בעבודה ועל הטסט לאוטו והבליע אנחת רווחה כשירדן נגסה בהנאה בקוראסון ארומה המזוייף, בלעה ונגסה שוב.
'מאמי יש לקוראסון טעם מוזר...'
זיו החסיר פעימה.
'וואלה? אולי הם לא טריים? קניתי אותם לפני שעתיים, בכל מקרה אני צריך מחר להספיק בבוקר לעשות טסט לאוטו לפני שאני נוסע לירושליים...'
'מאמי, מה קורה פה?... מאיפה הקוראסונים האלה?...'
זיו הסמיק. הוא פחד לשקר לה. הוא ראה איך המבט בעיניים שלה משתנה. איך המבט הופך למבט 'ההוא'...
ירדן הניחה את הקוראסון ונשפה שוב מעשן הסיגריה...
הוא הבין שהיא מבינה.
פאק. איזה שטות זו היתה...
זיו ירד על ברכיו והחל לנשק את כפות רגליה של ירדן...
'מאמי... זה לא מה שאת חושבת... אני קניתי לעצמי בארומה ונגמרו להם הקורסונים של החמאה אז קניתי לייד ושמתי בשקית, פשוט נגמרו להם בארומה...
ירדן ליטפה אותו ברוך בשיער.
זיו תהה האם יכול להיות שהוא ניצל הפעם מהעונשים שלה? ירדן אף פעם לא היתה מפתיעה אותה ביצירתיות של העונשים שלה...
'אני מבינה מאמי...' היא אמרה ברוך, מלטפת את שיערו.
'תגיד?... היית בסניף על יד העבודה, נכון?...'
'כן' ענה זיו, דרוך.
'ואני מבינה שזה הסניף היחיד של ארומה בארץ? נכון? אין עוד סניפים? זתומרת שאם בסניף הזה נגמרו הקוראסונים אז זה אומר שאין יותר סניפים אחרים שאפשר להשיג בהם קוראסון חמאה...'
זיו שתק. הוא ידע שכל ניסיון לתרץ ישמע לא אינטלגנטי ורק יעצבן את ירדן.
אבל גם השתיקה שלה עצבנה אותה.
ירדן העיפה לו סטירה. זיו הרגיש את הלחי שלו מאדימה. הוא העז להרים מבט לירדן. מייד הגיעה הסטירה השניה.
'אני לא מרשה לך להסתכל עלי עכשיו. אתה תענש עכשיו כי אתה עצלן וכי אתה תחמן וכי אתה שקרן...'
ירדן לקחה את שאריות הקוראסון הראשון ונגסה ממנו. אבל היא לא בלעה. במקום זה היא ירקה אותו לתוך קערית שהיתה על השולחן.
היא לקחה את הקורסון השני, נגסה בו, לעסה היטב וירקה גם אותו.
לבסוף היא הוסיפה יריקה אחרונה ועסיסית לתוך הקערית והניחה אותה על הריצפה.
'בתאבון... תהנה לך מהקוראסונים המגעילים שלך וכדאי לך מאד שתסיים הכל בלי להשאיר פירור.
זיו זחל על הריצפה והחל ללקק מתוך הקערה שהיתה בין רגליה של ירדן. קולה של ירדן ניסר את שארית גאוותו של זיו.
'אם לא היית כזה אפס עלוב היית יכול עכשיו לשבת איתי ולאכול כמו בנאדם במקום שאני אשפיל אותך ואחנך אותך ואגרום לך ללקק מהקערה כמו כלב...'
מפעם לפעם בעטה בו ירדן קלות בפניו בעזרת כף רגלה.
אבל זיו לא הוטרד מכף רגלה.
זיו הוטרד בעיקר מהקוראסון השלישי שנשאר בשקית.
בערך באמצע הסעודה (שהיתה אגב לא רעה בכלל - זיו ציין לעצמו את העובדה שהקוראסונים של מאפיית 'שמש ובניו' בהחלט טעימים) ירדן התכופפה לעברו, ואיפרה מהסיגריה שלה לתוך הקערה. את הפעולה היא ליוותה ביריקה נוספת לתוך הקערית.
זיו סיים את הקוראסונים כשירדן הוציאה מהשקית את הקוראסון השלישי
לפני 14 שנים. 31 בדצמבר 2009 בשעה 20:51