לפני 20 שנים. 21 ביוני 2004 בשעה 21:42
כשהשינה נודדת, כמו דיונה צהובה, אני יוצא החוצה.
שקט, חושך כבד, האויר הקריר מדגדג בגרון.
רגלי היחפות שוקעות בחול הדק.
אני מכופף את הצוואר ומביט גבוה, בכוכבים. ככל שאני
מביט יותר זמן, כך אני רואה יותר כוכבים.
אם הייתי במדבר, לבד, אולי הייתי נרדם.
