"מה, גבר?" פניתי לנחש המנוצה כמו בוטץ' קאסידי לסאנדאנס קיד.
"אנ'לא גבר." הוא ליחשש בחזרה והרס לי את הבונדינג.
החלטתי לחמם אותו בשאלות קלות, לפני שנגיע לעיקר.
"מה ההבדל בין זכרונות להיסטוריה?" עשיתי את עצמי מתעניין.
"זכרונות זה אישי, היסטוריה לא."
"אני מבין."
"לא נכון."
"מה?" אני מופתע.
"עזוב לחמם אותי בשאלות קלות, מה אתה צריך?"
לעצמי אני חושב "סאמממק הנחש הזה..."
"זה לא 'צריך', זה 'רוצה'." אני מתגונן.
"נו!"
"למה אני לא נרדם?" - זה מה שבאמת מטריד אותי.
"החום, הלחות."
"לא, זה לא זה."
"אולי אתה לא רוצה לישון."
"אולי."
"זה בטח קשור לנשים."
"הכל קשור לנשים."
"אתה לא רוצה לחלום?"
"יכול להיות. יכול מאד להיות."
לאור המדורה אני ניגש אל ה-Panthera Onca הקרוב לאזור מגורי.
אנטולי מפסיד לו בשש-בש.
"מה, גבר? זה המשחק ההוא משמונים וחמש?" אני מצביע על פיסת הנייר שהוא מתרכז בה במקום בשש-בש.
"כן." הוא מאנפף.
"קרע אותך כבר מהמהלך השש-עשרה." צחקתי. "זה לא היה סוס, זה היה תמנון."
"מה אתה מבין בכלל?" קרפוב רוטן.
"גם בשש-בש אתה לא משהו, הא?"
קרפוב מלכלך קללה ברוסית.
ישעיהו פונה אלי בעיניים בורקות ושואל "מה, גבר?"
אני מלטף אותו קצת ומוסיף קיסם למדורה.
לפני 19 שנים. 4 באוגוסט 2005 בשעה 0:45