סופשבוע נעים אורח/ת
עכשיו בכלוב

Honeylingus

A form of boredom advertised as poetry
לפני 20 שנים. 3 ביולי 2004 בשעה 10:58

אור ירח מציף את העמק שאני אוהב, והמכונית החדשה שלי שטה הלאה.
האוטו שלפני פולט פיח שחור כל פעם שהנהג מחליף הילוך.
מסריח.
אני משחק עם הכפתורים של המזגן, שישאב אויר מתוך האוטו, ולא את העשן שבחוץ.
עכשיו הוא מקרר יותר מדי, ואני מחליש את עוצמת הקירור.
עקיפה זהירה, ושוב מעדכן את המזגן לגבי ההתקדמות שלי.

אני אוהב לשחק עם הכפתורים באוטו.

בחורף, אני אוהב להתאים את המהירות של המגב לעוצמה של הגשם.

הלוואי והיו לי המון כפתורים באוטו, בכל מני צבעים וגדלים.
הייתי משחק עם כולם.
ואז אולי לא הייתי חושב
כל כך הרבה
עליה.

@buba@​(נשלטת) - טים , יש לי הצעה בשבילך !!!!!
אני שונאת לנהוג ועוד יותר אני לא מסוגלת לשחק בכפתורים באמצע נהיגה .
לכן בוא תנהג אצלי באוטו ,אני אשב לידך ואני אדבר איתך, אספר לך סיפורים ( אני מדברת הרבה - ראה הוזהרת ) וככה לא יהיה לך זמן לחשוב עליה כל כך הרבה וגם תשחק בכפתורים . - חיוך
לפני 20 שנים
Tem​(שולט) - מה? ולוותר על האוטו החדש שלי?
עד שסידרתי את הדיסקים לפי הסדר? :)
לפני 20 שנים
@buba@​(נשלטת) - חחחחחחח
המכונית שלי גם לא ישנה
מזדה GLX שנת 2000 , צבע כסף מנטלי , מזגן , פינוקים , תמיד נקי , יש מלא ממתקים באוטו . נעביר את דיסקים אליי וזהו .
תחשוב שוב על הצעה - חיוך
לפני 20 שנים
פייה{O} - ולי אין אוטו, כך שאפשר פשוט לקחת אותי בשק קמח, למשל.
אבל אז אין כפתורים בכלל, כך שזה לא ממש פתרון.
לפני 20 שנים

להוספת תגובה לבלוג זה עליך להיות חבר/ה רשומ/ה ומחובר/ת לאתר


הרשמ/י התחבר/י