בניגוד לדיעה הרווחת, דומים הם לא סתם פרימאטים גבוהים.
לדום הממוצע יש מבנה גנטי זהה ב-99.9 אחוז לאנשים רגילים.
מחקר שפורסם בשבוע שעבר במכון לחקר הכאב של הטכניון מוכיח
שאפשר להפריד בין הדום לשוט החביב עליו (או החגורה) בהנתן
התנאים הבאים:
1. הדום ישן.
2. ביטוח החיים מכסה את הניסוי כ"תאונת עבודה".
מחקר נוסף, ממעבדת הטוקסיקולוגיה של MIT שמעבר לים, הוכיח
חד משמעית שדומים, די בדומה לבני תמותה רגילים, נהנים
מסוכריות, טופי, ביגלה וזיתים.
צוות החוקרים ב-MIT ליווה קבוצות של דומים וקבוצות ביקורת בפאב
המקומי ומדד את צריכת המאנצ'יז שלהם. מן המחקר עולה שהבדלי
הצריכה בין הדומים לקבוצת הביקורת היו זניחים מבחינה סטטיסטית,
ושוויסקי קנדי זה סוג של בדיחה שיצאה מכלל שליטה, כמו ה-WWF
ומפלגת הגמלאים.
לסיכום:
פנקו את הדומים שלכן/ם. הם יצורים רגישים, בעלי מודעות והבנה
וגם להם, כמו להומו סאפיאנס רגילים, יש עולם פנימי עשיר.
פנקו, או שתחטפו. :)
לפני 20 שנים. 21 ביולי 2004 בשעה 11:58
