לפני 20 שנים. 16 באוגוסט 2004 בשעה 10:11
"תנשקי!" אני מושיט לה את השוט.
היא ממצמצת דמעה החוצה מגלגל העין ומקרבת את שפתיה
אל השוט.
אני בוחן את הסימונים האדומים על לובן ירכייה, על עכוזה.
"אין חנייה" אני מחייך לי בלי שתראה.
אני מסתכל מקרוב על חתך בעור. מקום ששתי הצלפות או
יותר נשקו לו.
האצבע שלי מטיילת מסביב, במעגלים, עד שהיא מגיעה לנקודה
הכאובה. היא רועדת קצת כשאני נוגע בדיוק.
האינסטינקטים שלה מגיבים בתנועת התרחקות, אבל החלק
המודע שלה עוצר את התנועה. אני מחייך חיוך מסופק, שוב,
בלי שתדע.
נושף אויר קר על הפצע.
היא כל כך יפה כך, ואני כל כך רעב.