לפני 20 שנים. 6 באוקטובר 2004 בשעה 0:00
היה כפר קטן, על שפת אגם נחצ'ל המורעל, במעלה הר הגעש הכבוי.
תיירים היו באים לראות את התושבים המקומיים.
התושבים שמחו להשכיר להם חדרים
ולמכור להם מיצים טבעיים מפירות האיזור.
לאט לאט באו יותר תיירים.
הם קנו יותר.
פירות טבעיים.
קפה מקומי.
מחרוזות.
צמידים.
לחם בננה.
סוסי רכיבה.
מרצפות מקוריות מהרחוב הראשי.
השלט של הסנדלריה.
שדה התירס.
למקומיים לא נשאר מה למכור.
בלי בית ואוכל, כשמה שהיה פעם הכפר שלהם הולך ונעלם, הם מוכרים אחד את השני.
"היי אוסו! האי קפה, פאנה דה בנאן, מי הרמאנה... גוסטס?"
