בכל יום שלישי בצהריים אני יושב מול הים ושותה סנגריה.
בלי מטריה, שתי קוביות קרח.
המלצרית שלי כבר יודעת. כי אני יושב פה בכל יום שלישי.
"אני רוצה..."
"עוד מפית, הנה, כבר הבאתי." היא מחייכת את החיוך הקבוע שלה.
"תודה." אני אומר כי אנשים מנומסים הם נחמדים.
בארבע היא מגיעה, כי בחצי הראשון של החודש היא עובדת רק בחצי משרה.
אחרי שהיא לוגמת את הפינה קולדה שלה, ואני לועס לימון, אנחנו נוסעים אליה, כי כבר נהיה חשוך.
כמו כל פעם שחדר השינה שלה מבולגן, אני מורה לה להתפשט ולחכות לי על השטיח.
היא מחכה לי בשכיבה על הבטן, כרגיל כשאני לא אומר לה בדיוק איך.
אני מביט בשעון וחושב לי "שעה אי-זוגית...", הממממם, "צריך להתחיל במין אנאלי".
ה-KY, בארון, יהיה מימין לויברטור הורוד שלה, זה שאף פעם לא יצא לנו להשתמש בו.
אני חוזר, מניף את יד ימין. היא מתכווצת, כי היא יודעת מה בא.
שלוש מכות מהירות על עכוז ימין, שלוש מכות מהירות על עכוז שמאל.
תמיד כדאי לחמם את הישבן שלה לפני מין אנאלי.
פתאום היא מסתובבת אלי ואומרת "אני רוצה למצוץ לך."
אני מבולבל.
למצוץ?
אבל עכשיו שעה אי זוגית. מין אנאלי.
מה פתאום למצוץ?
אני לא יכול כשמשנים לי ככה דברים!
"את רוצה מה???"
"לא משנה, סתם, רציתי לגוון. לא חשוב."
פיוווווו. לרגע אחד חשבתי....
לפני 20 שנים. 23 באוקטובר 2004 בשעה 12:54
