בוקר טוב אורח/ת
עכשיו בכלוב

Honeylingus

A form of boredom advertised as poetry
לפני 19 שנים. 24 במרץ 2005 בשעה 13:31

לפני הרבה שנים לא נולדתי, ומאז אני חוגג את זה, כל שנה, באותו יום.
ביום הלא הולדת הבא שלי, נשב אני והזיותי בפאב הבלתי קיים שלי ונשתה דברים.
נינה וויליאמס תשוויץ בשוט החדש שלה ותשאל איך מתקדמת מכת האינץ' שלי.
מכת האינץ' היא המצאה של ברוס לי, שהיה יכול לרכז את כל הכוח שצריך כדי להעיף אדם מרגליו בלי להזיז את האגרוף יותר מאינץ'.
אני אענה שהיא בכלל לא מתקדמת ושאיקידו כמו של נינה נראה לי הרבה יותר נחמד עכשיו.
נינה היתה קפואה הרבה זמן, ורוב הגוף שלה כבר התעורר והתחמם, אבל יש כל מני חלקים בפנים שעוד קפואים ואף אחד לא יודע אם יפשירו.
ישעיהו ישב בצד של הדלפק שרחוק מקצלקואטל, הנחש המנוצה, כי הוא שונא נחשים.
הוא בטח ישחק שש-בש עם אנוביס, כי ככה זה אצל החתוליים.
הנחש ישב עם עדת המעריצות שלו וידבר כרגיל על משהו ציני שגורם למקשיבים שלו להרגיש חכמים, כמו הרגלי השתייה של פילוסופים ידועים.
אנשים חסרי ביטחון זקוקים לדעת שגם מי שיותר נבון מהם סובל, כואב ושרוט עד למעלה.
במחלקת המקשקשי-בשכל ישב ענק עם מבטא אנגלי כבד ואוצר מילים שיכול לגרום לטולקין להצטנף בפינה, דאגלאס אדאמס שמו.
דאגלאס יישתה בירה עם בנדר (bender) הרובוט וג'ון קליז.
בנדר האלכוהוליסט הקלפטומן ינסה לגנוב ארנקים וטבעות, אבל אופטימוס פריים לא ייתן לו.
אופטימוס, שבדיוק יחזור מעוד יום של התנדבות במרכז למען אנשים שזקוקים שייתנדבו בשבילם יחנה את הנגרר שלו בחוץ ויכנס לפאב מכווץ, כי הוא גדול כל כך.
ליאונרד (המלך) כהן יעשן טבעות על הפדסטל ויזמזם כל מני שירי הערצה לנשים.
השולחנות האחוריים יהיו מלאים ביצורים, הומנואידים, צורות אדם שחורות עם קוי מתאר לא מגובשים, אנשים שאף פעם לא ראיתי.
תימור לנג ידדה פנימה, עטוף בפרוות וידרוש מיד (mead).
יגרמייסטר-דבש ידאג שהוא יהיה מספיק מרוצה כדי לא להפריע לי ולאורח הכבוד, שעל שמו הניק שלי.
כשנגמור לסקור את הנוכחים הוא יביט בי בעיניים היגעות שלו, יגרד אחת מהצלקות שיש לו על הלחי מאיזה קרב שרק הוא זוכר וישאל איך החיים שלי מתקדמים.
"סתם. כלום חדש."
אחרי שתיקה של רגע אוסיף: "טוב, אני זז, תיכף יש CSI. נראה אותך מחר."


להוספת תגובה לבלוג זה עליך להיות חבר/ה רשומ/ה ומחובר/ת לאתר


הרשמ/י התחבר/י