לפני 19 שנים. 29 באפריל 2005 בשעה 1:05
"המוסד לבירור המציאות, שלום. מדברת סימה, במה אוכל לעזור?"
"סימה, שלום, זה שוב Tem."
"מה המצב?"
"שפיר כמו גידול. יש לי שאלה."
"מהי?"
"למה?"
"למה מה?
"למה? למה. באופן עקרוני, למה. למה?"
"למה מה? למה אין שניצל מצה? למה פקונג ראש של פורד פוקוס נשחק מהר יותר במודל 2004 מ-2005?"
"לא, למה?"
"למה אי אפשר לשכוח בכוונה? למה פאי זה שלוש נקודה ארבע-עשרה, חמש-עשרה, תשעים ושתיים, שישים וחמש, שלושים וחמש..."
"לא! לא 'למה' ספציפי. 'למה'. בגדול. 'למה'."
"אה. זה. נדמה לי שהבנתי. חכה רגע, זה היה כתוב לי פה."
"מחכה..."
"כן, הנה, יש לי. אתה שומע?"
"כל-מילה-מיום-היוולדי-אבל-לא-מקשיב, דברי."
"ככה."
"חשבתי שזה זה. או זה, או 'למה לא?'"
"פעם זה היה 'למה לא?', אבל שינו את זה."
"תמיד הם משנים. טוב, תודה."
"בבקשה. ביי."
