אני לא בטוחה שידעת איך אני מרגישה...
אף פעם לא אמרתי לך...
האמת שתמיד הרגשתי בטוחה לידך גם כשזה כאב...
וזה כאב!
אני נזכרת איך אמרת לי להשתחרר, לשכב, לעצום עיניים
משהו בקול שלך גרם לי להקשיב ולעשות מה שאתה אומר
למרות שהרגשתי מתיחות וחשבתי מה אתה עושה ולאן אתה מסתכל
הרגשתי מבוכה אבל המשכתי להקשיב לקול שלך וידעתי שככה אני ארגע...
אמרתי לי להפסיק לזוז ולהיות היסטרית ואז הרגשתי את המגע שלך עובר על כל גופי
ממש רציתי לראות אותך אז ביקשתי לפתוח עיניים - לא הסכמת
ואני...ממשיכה להקשיב לקול שלך להתמכר אליו
תפתחי אתה אומר, מביט עליי ולא מדבר...
מעיפה חיוך נבוך לאויר...
ואתה עם מבט רציני חודר לתוך עיניי ואומר לי תתפשטי!
אני מחייכת ועוברת לשבת בקצה השני של המיטה מנסה לעכל את הדברים
החיוך לא יורד כאילו שסיפרת בדיחה מצחיקה...
אתה מתקרב באדישות וברוגע מתיישב לידי ונעצר...
אתה מביט בי ואני בורחת מהמבט שלך...
אתה מרים את פניי ועכשיו אין ברירה אני מביטה בך חזרה
המבט שלך לא נראה מרוצה ממני כל כך...
ואני נשארת בשקט...לא מחייכת יותר, חושבת מה תגיד לי עכשיו ומרימה גבה...
אתה נשאר רגוע, אתה לא מדבר, מפתיע אותי עם סטירה לפנים...
ממשיך להביט בי מופתעת, בהלם, מה קרה פה עכשיו? אני חושבת בלב...
המבט שלי קפא לא זז..נראה מפוחד וכך גם אני השתתקתי לא מסוגלת לחשוב
מחכה לסימן ממך...
אתה נראה מרוצה אחרי שירד ממני החיוך... אתה קם וחוזר להתיישב בקצה השני של המיטה
אני יושבת על המיטה ונשענת על הקיר, מרגישה איך הוא הופך חלק ממני.
מביטה בך במבט מושפל, קשה להסביר במילים את מה שהעיניים שלך אומרות...
אני רואה שאתה נינוח, רגוע, שקט, מרוצה מעצמך כאילו ניצחת במשהו ואני לא מבינה לאן כל זה הולך...
אתה מביט בי בקרירות ולא אומר יותר מידי.. רק תתפשטי!
אני נעמדת ועדיין מרשה לעצמי לקחת איזה רגע לחשוב...
אתה מאיץ בי ואומר - קדימה בטון נחרץ...
המבט המפוחד חזר ואני אומרת לך - כן כן...אני עושה את זה, בבקשה אל תקום
מתחילה להוריד... חשבתי לתחמן ולהישאר עם חזיה ותחתונים...
בכל זאת כשמדובר בפעם הראשונה יוצאת ממני הביישנית...
אתה מבחין שנעצרתי ואומר לי באיטיות ה-כ-ל...
ממשיכה להוריד ומבינה למה המבט שלך שידר לי ניצחון
ניצחת!
אתה לא צריך יותר לפעול בכח - מספיק לי רק מבט אחד....
