לפני 4 שנים. 29 באפריל 2020 בשעה 10:54
גילחתי חלציים התישבתי מול המראה הגדולה בסלון
מביט בעצמי , מפנטז אותך פוקדת
״תאונן ואל תגמור !״
מאונן מאונן מאונן .
לא מאשה לעצמי לגמור
מאונן מאונן
לא מרשה לעצמי לגמור
השפלה כדרך חיים
לדעתי איין לאדם ה״נורמטיבי ״ הבנה מהו העונג בלהיות מושפל . התחושה הזו בבטן ובעצם בכל שריר ונים שמגיעה רק לאחר שאתה מביט באושר מהול בפחד ברגליים של הגבירה כשאתה כנוע על הארץ. הידע שלך ובעיקר שלה שמרגע זה אתה שייך לה ורק לה . התחושה שלך כשאתה עירום מול אישה שיודעת בדיוק מה אתה צריך .ולך איין מוסג מה מצפה לך, היא התחושה המושלמת בעניי . וכמו אלכוהול או סמים טובים אתה מכור לזה . ולזה אני אוהב להיות מכור . יש בי עצבות מסויימת כשאני חושב על כלל הגברים שמפסידים את האושר הזה . הניצחון של הנפש על הגוף יום יום שעה שעה היא ממכרת . כל נגיעה קלה כאכזרית שלה בך מעבירה בך רטט מושלם . והפסיגה היא ההשפלה המילולית , לא יכול להיות מצב של השפלה פיזית בלי ההשפלה המילולית , היא זו שמקטינה אותך ולא חשוב מה אתה עודה בחיים מחוץ לחדר או הבית , ולא חשוב כמה אתה חזק או קשוח . מול הרגליים שלה אתה אפס שממתין ככלבלב לכל מילה או נגיעה או פקודה . וזה מהות החיים שלי .לפני 4 שנים. 29 באפריל 2020 בשעה 5:54
כמו זבוב שנשאר ברכב סגור אני מתרוצץ ,
עירום אני רץ ביין החדרים מחפש ריגושים
נצמד לקירות הלבנים
מדלג ביין חלונות כהים שלא רואים פנימה
כמו זבוב ברכב סגור אני רץ עירום בדירה
מחפש מחפש מטרה מחפש הכרה
כמו זבוב ברכב סגור אני רץ עירום בדירה
התישבתי
לפני 4 שנים. 28 באפריל 2020 בשעה 20:09
קשרתי את הזין
יש קשר פרח אדיר
קשרתי את הזין
הלחץ שם מעלה את הוריד
קשרתי את הזין
להרגיש חגיגה
גם כשלבד
קשרתי את הזין
ליבי ממתין לפקודה
לפני 4 שנים. 28 באפריל 2020 בשעה 7:34
זה היום העצוב בשנה
זה היום שמכניס לפרופורציה
זה היום העצוב בשנה
זה היום שמוציא את הנפש החוצה
זה היום העצוב בשנה
זה היום שמכניס את העצב פנימה
זה היום העצוב בשנה
זה היום שמגדיל את הכוח
זה היום העצוב בשנה
אבל מחר יגיע היום השמח
זה היום העצוב בשנה
לפני 4 שנים. 28 באפריל 2020 בשעה 4:18
זה לא שאני לא רוצה ,
אסור לי!
וכמו הילד שאני ,אני מקבל נזיפה
זה לא שאני לא צריך,
אסור לי !
וכמו הנער שאני ,אני מקבל הערה
זה לא שאני לא חושק
אסור לי
וכמו הגבר שאני ,
כאן כבר תגיע הצלפה
זה לא שלא יהיה בי פחות מה..
רצון , צורך או חשק ,
יש בי !
אבל יותר חשוב לי ...
שלה !
לפני 4 שנים. 27 באפריל 2020 בשעה 9:45
כשאתה מאוד רוצה אז לא !!
כשאתה מאוד רוצה זה ממש לא חשוב !!
כשאתה מאוד רוצה זה בכלל לא מעניין !!
כשאתה מאוד רוצה תתפלש ברצון ותלמד
כי כשאתה מאוד רוצה כנראה שלא למדת כלום
לפני 4 שנים. 27 באפריל 2020 בשעה 4:07
כדור שלישי אני יודע שיום השואה הוא קשוח,
וכמובן מצלצל לסבתא , ועצוב לנו יחד . אבל אצלי זה גם ציון דרך עוד ליום שמוביל לאחד הימים הקשים לי ביותר
אני ממש סופר מצאת יום השואה עד ליום שבאמת מפרק אותי
וקשה לי בו מאוד .
אולי כי זה קרוב לי פיזית ,
וכמו לכולם גם לי היו חברים ש...
וכשהיום הזה מגיע כל שנה אני נכנס בתוך עצמי , אני מסיר את החומות שאני בונה סביב זיכרון החברים ונותן לסכר לפרוץ . לא תמיד הפריצה היא בדמעות , לרוב זה הרגש הסוער שפורץ החוצה , הזיכרון שנושף לי בעורף ואומר ״ אתה עדיין זוכר אותנו ?״
אז כן אני זוכר ואני לא אשכך אבל עדיין בכל השנה אמי זוכר מעט , ואז מגיע יום השואה וסבתא ושוב זה מתחיל , סופר את הימים ליום הזיכרון וממתין לנזיפה /נזיפה בעורף זו שתשאל ״זוכר ?״ ואני אגיד שכן
לפני 4 שנים. 26 באפריל 2020 בשעה 20:42
הלילה שקט לי ממש , והרעש היחיד באוזני הוא רחש שישפוף הזקור שלי . הלבד מוציא ממני פנטזיות נפלאות של אושר . ועבודת יד ימין שמחליפה צורך שכבר ממש לא מוסתר של אהבת העוצמה בביאה המודחקת
לפני 4 שנים. 26 באפריל 2020 בשעה 15:09
תמיד חשוב לי לזכור שיש את עבד ויש את המאהב . לכל אחד יש את התפקיד שלו ! וכל אחד חייב לבצע אותו בצורה המושלמת . כי האושר של הגבירה , המלכה , או המפקדת . הוא הכי חשוב בעולם .
לפני 4 שנים. 26 באפריל 2020 בשעה 6:42
הבוקר שוב נפתח שוב בציפיה למצא את השולטת , האחת והיחידה שתרצה בגופי ונשמתי להיות לה לעבד , שוב מקלחת גילוח הפנים הראש וביין הרגלים כי ניקיון חשוב , ובמידה ותגיע האחת אהיה מוכן לה כתמיד .