לפני 4 שנים. 27 באפריל 2020 בשעה 4:07
כדור שלישי אני יודע שיום השואה הוא קשוח,
וכמובן מצלצל לסבתא , ועצוב לנו יחד . אבל אצלי זה גם ציון דרך עוד ליום שמוביל לאחד הימים הקשים לי ביותר
אני ממש סופר מצאת יום השואה עד ליום שבאמת מפרק אותי
וקשה לי בו מאוד .
אולי כי זה קרוב לי פיזית ,
וכמו לכולם גם לי היו חברים ש...
וכשהיום הזה מגיע כל שנה אני נכנס בתוך עצמי , אני מסיר את החומות שאני בונה סביב זיכרון החברים ונותן לסכר לפרוץ . לא תמיד הפריצה היא בדמעות , לרוב זה הרגש הסוער שפורץ החוצה , הזיכרון שנושף לי בעורף ואומר ״ אתה עדיין זוכר אותנו ?״
אז כן אני זוכר ואני לא אשכך אבל עדיין בכל השנה אמי זוכר מעט , ואז מגיע יום השואה וסבתא ושוב זה מתחיל , סופר את הימים ליום הזיכרון וממתין לנזיפה /נזיפה בעורף זו שתשאל ״זוכר ?״ ואני אגיד שכן