אז עברו עוד יומיים , עוד יומיים בהם אני לא גומר כללל . ( זה סוג של יומן אפשר להציץ לאחור בתהליך) וזו כבר שיגרה . מה שמוזר זה שכאחד שאוננות ובעיקר הגמירה היתה חלק עצום מחיי היום יום שלו שנים זה מתכהה לי , התחושה של הרצון לגמור מתרחקת, הגוף כבר כאילו יודע שגמירה לא תהיה , הזיקפה אותה הזיקפה , החרמנות בשמיים כרגיל וכל נגיעה שלי בזקור או בפיטמה או בכל חלק שטיפה יוצר גירוי מטיסה אותו למעלה, אז יש את משך היום בו זה פשוט זקור בתוך המכנסים ואין מה לעשות רק להתמכר לעונג ולהמשיך בשיגרת היום , ויש את הזמנים בהם אני יכול לאונן ואני מאונן בהם , והתהליך של הימנעות הגמירה עשה בי משהו , כאילו הזין יודע שלא תהיה פריקה החוצה ומעכב את הגמירה יותר , וזה הריי אמור להיות הפוך , זה. הריי אמור להיות שרק לגעת ובו והוא אמור היה להתפרץ ולשחרר סכר , ולא כך הדבר , בדיוק להיפך, הגוף כנראה מבין שהעונג היחיד שהוא יקבל זו פעולת האוננות בלבד , אז הוא נהנה מזה במקסימום. וכייף לי שאני יכול גם להנות הרבה מעצם האוננות וגם הבחירה שלי לא לגמור עובדת . אני מאמין שברגע שאשחרר לעצמי זו תהיה הרגשה עילית של עונג. וכל פעם אני אומר לעצמי, עוד לא , תתאפק כשתורשה לשחרר זה יהיה מענג יותר ואני ממשיך להתאפק. מה שכן הפנטזיות שלי באוננות ללא גמירה הן מדהימות!! המוח עף לכיוונים חדשים שלא חשבתי עליהם לפני . וזה כבר באמת נעים לי מאוד!! אני חושב בעיקר על היום בו אקבל כלובון משל עצמי ואני אמנע מגמירה לזמן ארוך. והיום אני יודע שאני יכל לזה . תמיד דמיינתי את עצמי מחפש דרכים יצירתיות לגמור בתוך הכלובון , נראה לי שלא יהיה צורך , נראה לי שההתמודדות עמם חוסר הזיקפה הוא שיטריף אותי באמת . ועד אז …. עד אז מאונן כמו שאוהב ( עדין לא חידשתי את נייר הדבק , שוב זה בפרקים הקודמים) ונעים לי . סך הכל היום כבר אופטימי מאוד לאפשרות של המנעות מגמירה לשבועות ואולי אפילו חודשים . אבל מי יודע מה ילד יום? סופ״ש שמח ❤️
לפני 8 חודשים. 7 במרץ 2024 בשעה 6:44