הימים והלילות חולפים ועדיין עומד בזה , מאז הגילוח ( שמקפיד לשמור חלק ) האוננות הופכת נעימה יותר , ועדיין אוחז את עצמי לא לגמור , ומצליח ! אני ממש גאה בעצמי, גם חיבור האטבים לביצים החלקות נעים לי יותר , אני מאתגר את עצמי יותר ויותר כל פעם . מנסה למצוא בדיוק את הנקודה שבה אפשר לעצור כשהגוף כולו כבר רועד לפני גמירה ועדיין לא לשחרר אותה החוצה. בימים האחרונים גם מסתובב בבית שעות כשאטבים מחוברים לי לפיטמות ולביצים , העונג הופך גדול יותר מרגע לרגע ומיום ליום , את הביצים כמעט ולא משחרר בכלל , השיא בפיטמות זה 5 שעות רצוף של כאב ועונג משולבים יחד . להוסיף לזה את החרמנות התמידית בגלל שלא גומר בכלל עושה אותי מאושר . יש תמיד את החשש שבסוף זה יתפרץ החוצה בגלל הזמן שעובר , אבל בונה על המשמעת העצמית שלי וכוח הרצון. ויש לי משניהם הרבה. הכל הריי הכנה ליום שבו יגיע הכלובון ואני ינעל . בינתיים אני מרוצה . אני לומד את עצמי בדרך הנכונה לי . כייף לי , ועד שאת תגיעי והכיף שלך יהיה רק מה שחשוב, הנעים הזה גורם לי עונג גדול . והיומן הזה שמתעד את מה שעובר עליי רק מרים לי כי אני מבין שאני יכול יותר ממה שחשבתי. מנסה למצוא אתגר נוסף ועדיין לא מצאתי משהו שממש מדליק אותי , רעיונות יתקבלו בברכה. בוקר טוב ❤️
לפני 3 חודשים. 14 במרץ 2024 בשעה 6:58