אנחנו יכולים להרגיש הכי טוב בעולם,
אך כל עוד ההערכה העצמית שלנו נובעת מאחר,
הרי שאושרנו בידיו.
אבל הערכה עצמית היא דבר הפכפך,
אנחנו גדלים לעולם ללא ידיעה אבל מפחדים לשאול,
לא יודעים מי אנחנו,ומעדיפים לשחק דמות מסויימת,
בהתאם לחברה מסביבנו, החוקים שלה, והשפעתה עלינו,
עד כי נשכח מתי שהוא שאנחנו משחקים בעצם.
כתוצאה מכך נגיע הרבה פעמים לזוגיות,
ממקום שלא באמת שואל, ולא באמת יודע מי הוא,
אנחנו נרגיש מעולה עם האהבה שלנו והיא תמלא אותנו,
ההערכה העצמית שלנו תגדל, נרגיש יפים וחכמים, נאהבים,
גאים באהבתנו שצועדת לצידנו, גאים בעצמנו.
והכל טוב ויפה, כל עוד הכל טוב ויפה,
אך מחזור השינוי בחיינו מצווה עלינו לעלות ולרדת,
ואם חלילה יקרה שנהיה שוב לבד,
זה עלול לגרום לנו להזכר כי אנחנו לא באמת מכירים את עצמנו,
ולפעמים רק המחשבה על זה עוד בתוך הזוגיות,
גורמת לנו להשאר במקום שלא עושה לנו טוב בהכרח,
רק מהפחד להתמודד עם השאלה.
דעו את עצמכם, אל תפחדו לשאול, ללמוד,
ותזכרו שמותר לכם, אין לכם הגדרת תפקיד בעולם ומשהו שאתם צריכם להיות,
מלבד ללמוד ולהתפתח
יום נפלא
לפני 11 שנים. 11 בפברואר 2013 בשעה 10:50